186

בתרגום יונתן¹⁶, שלפני ציווי הקב"ה "החודש הזה לכם", היה חודש תשרי "ירחא קדמאה".

אך אין מובן: הרי עתה חודש ניסן הוא "הראשון לחדשי השנה", ותשרי הוא השביעי, ומדוע תהיה ההתחלה ונתינת הכוח לברכת החדשים בחודש תשרי, מפני שהוא היה בעבר "ירחא קדמאה"?

ד. תשרי – אתערותא דלתתא

ההבדל בין חודש ניסן לבין חודש תשרי הוא, שניסן הוא זמן של אתערותא דלעילא (=התעוררות מלמעלה), ותשרי הוא זמן של אתערותא דלתתא¹⁷ (=התעוררות מלמטה).

לפי זה קשה עוד יותר מדוע החודש אשר "הקדוש־ברוך־הוא בעצמו מברכו" הוא דוקא תשרי ולא ניסן. שהרי, לכאורה: הענין ש"הקדוש־ברוך־הוא בעצמו מברכו" הוא אתערותא דלעילא, והוא קשור ומתאים יותר לחודש ניסן. ומדוע אפוא, החודש ל שהקדוש־ברוך־הוא בעצמו מברך הוא דוקא תשרי, שמהותו היא אתערותא דלתתא?

ה. אתערותא דלעילא מדרגת "בכסא"

דבריו אלו של הבעל־שם־טוב, שאין אומרים את ברכת חודש תשרי מפני שהקדוש־ברוך־הוא בעצמו מברכו, נרמזים, ככל הענינים של פנימיות התורה, גם בנגלה שבתורה:

על פי תורת הנגלה, הסיבה לכך שאין אומרים את ברכת חודש תשרי היא: "דכתיב¹⁸ בכסא ליום חגנו"¹⁹.

ולכאורה, אין מובן: אילו היה ראש חודש תשרי שונה מכל ראשי החדשים בעצם הענין של ראש חודש, שבכל החדשים האחרים היה ראש החודש בגלוי, ורק ראש חודש תשרי היה מכוסה, היה מקום לומר, שכיון שראש חודש תשרי הוא "בכסא", לכן אין מגלים אותו על ידי ברכת החודש בשבת שלפניו;

אך כיון שלכאורה אין קיים הבדל זה בין ר"ח תשרי לבין שאר ראשי החדשים, שהרי בכל ר"ח "החודש מתכסה", והמלה (והחידוש) "בכסא", שבפסוק (העוסק בר"ח תשרי), מתייחס

"יום חגנו" – לחג החל ביום הראשון של תשרי, כנאמר בגמרא²⁰ "חג שהחודש מתכסה בו". ואם כך, מדוע נאמר שאין מברכים ברכת החודש, מפני שהחג – ראש השנה חל ביום

שהחודש מתכסה בו"?