133

הערות

1. 1. פרשתנו כב, ז.
2. 2. הטעם מה שרש"י בפירושו כאן כותב גם התיבות והארכת ימים (והרי מספיק – כמו בהעתקתו התיבות שבכתוב, שירמזם ב"וגו'"), יש לומר: מקור הפירוש "אם מצוה קלה כו'" הוא (בספרי כאן ו)בחולין קמב, א. ובהיות שבחולין שם, ש"והארכת ימים" הוא "לעולם שכולו ארוך", לכן מפרט רש"י "אמרה תורה למען ייטב לך והארכת ימים" ותו לא (היינו ש"והארכת ימים" הוא כמשמעו*); "והארכת ימים" הוא מאותו "הסוג" ד"ייטב לך" היינו בעולם הזה**, שהרי שני אלה אמרה תורה, ככל יעודי התורה (וכהיעודים שבק"ש והי' אם שמוע גו', ועוד) וכההמשך בפרש"י הסמוך סופך לבנות בית חדש כו'. ואף שבגמרא שם, שגם "למען ייטב לך" הוא "לעולם שכולו טוב", וא"כ, הרי גם באם הי' רש"י כותב רק בנוגע "למען ייטב לך" "אמרה תורה", היינו יודעים לכאורה שמפרש דלא כבגמרא – אבל זוהי הוכחה רק בנוגע לפי' "ייטב לך" משא"כ ב"הארכת ימים". והחילוק (ע"ד הפשט) פשוט מראיית הש"ס גופא מהחוזר משילוח הקן ונפל ומת (היפך אריכות ימים) – משא"כ בנוגע "ייטב לך" יש לומר (ע"ד הפשט) שמיד לאחרי קיום המצוה, הי' לו תענוג גדול (שאפשרי גם ברגע אחד ובלב – שאינו נראה לעין רואה – וע"ד ויפג לבו גו' ותחי רוח (ויגש מה, כו־כז) וכיו"ב. ולהעיר גם מפרש"י ח"ש (כג, ב בסופו)), ונתקיים בו "ייטב לך".
3. 3. רא"ם כאן. וראה גם גו"א וש"ח כאן.
4. 4. מצד הטרחא שבהם, או לפי שיש בהם חסרון כיס. וראה לקמן בשוה"ג להערה 21.
5. 5. חולין שם.
6. . ראה רש"י יתרו כ, יב.
7. . וג"ז חלק מהענין והפירוש "אם מצוה קלה כו'" – גודל השכר דמצוה קלה אפילו בעוה"ז (שלכן אינו צריך להדגיש זאת גם גבי מצות כיבוד או"א שלפנ"ז – שהרי היא אינה מצוה קלה). אלא שמ"מ, גם לפני פירושו מרמז התיבות "והארכת ימים" ב"וגו'" – כי הקושיא שבכתוב למה נאמר שכר זה במצות שילוח הקן דוקא (ראה לקמן בפנים) הוא גם בהשכר "והארכת ימים". (אבל מכיון שבהקושיא אינו נוגע איזה שכר (שהרי גם באם הי' נאמר שכר אחר, היתה אותה הקושיא: למה נאמר השכר במצוה זו דוקא), כותב רש"י רק "וגו'").