ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ט ואתחנן שיחה ב

50

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

לאות על ידך ולזכרון בין עיניך", ו"והיה לך לאות על ידכה ולטוטפות בין עיניך"⁸.

ד) אם התכוון רש"י לפרש שהכוונה היא לתפלין, די היה באומרו בקצרה: "וקשרתם... והיו – אלו תפלין"⁹?

מכל האמור לעיל סביר להניח, שרש"י אינו מתכוון להדגיש כאן ש"אלו תפלין", אלא ש"וקשרתם לאות על ידך" הם תפלין שבזרוע, ו"והיו לטוטפות בין עיניך" הם תפלין שבראש. אך אין מובן: מהו החידוש בכך ש"על ידך" הם "תפלין שבזרוע", ו"בין עיניך" – "תפלין שבראש¹⁰?

ב. "טטפת" – הבדלים בין פירושי רש"י

לאחר שרש"י מפרש "והיו לטוטפות בין עיניך – אלו תפלין שבראש", הוא ממשיך ואומר: "ועל שם מנין פרשיותיהם נקראו טטפת, טט בכתפי שתים, פת באפריקי שתים".

גם בכך אין מובן:

רש"י כבר ביאר את המשמעות של "טטפת" לפני כן בפרשת בא¹¹, ושם הוא מפרש שני פירושים למילה זו: פירוש אחד "ועל שם שהם ארבעה בתים קרויין טטפת, טט בכתפי שתים פת באפריקי שתים". ופירוש שני, ש"טוטפות" הוא "לשון דיבור", כי מי שיראה את התפלין "יזכור הנס וידבר בו"¹².

וממה נפשך: אם רש"י חושש, שמפרשת בא עד פרשת ואתחנן כבר שכח את התלמיד את אשר למד, צריך היה רש"י להביא כאן גם את הפירוש השני; ואם רש"י סובר, שהתלמיד

הערות

8. אף שבדוחק קצת י"ל שכיון שזהו כו"כ פרשיות לפני פרשתנו – מפרשו עוד הפעם (וכמו שחוזר ומפרש תיבת "טוטפות" שביארה כבר בפ' בא יג, טז, אבל ראה לקמן סו"ס ב).
9. וסיום פירושו ש"טטפת" הוא על שם מנין פרשיותיהם כו' – יכתוב בדבור בפ"ע.
10. ואפילו אם נאמר שבנוגע ל"בין עיניך" יש חידוש – שלא יניחם בין עיניו ממש (ואף שכבר פרשו רש"י בפ' בא (יג, ט) "ותקשרם בראש" – נתרץ שרש"י חושש שהתלמיד איננו זוכר כדלעיל הערה 8) – הרי (נוסף להקושיא: למה הוצרך לפרש ש"וקשרתם לאות על ידך – אלו תפלין שבזרוע", גם בנוגע לתש"ר) הו"ל לרש"י לכתוב בקיצור: "בין עיניך – על הראש"?
11. יג, טז.
12. הטעם לזה שצריך רש"י (שם) לב' פירושים – י"ל: בפ' קדש נאמר "ולזכרון בין עיניך", ומכיון שלאח"ז משנה הכתוב ואומר "ולטוטפת", מוכח שמחדש ענין שלא נאמר מקודם. ולכן מפרש רש"י בפירוש הראשון (העיקרי) שהכתוב מחדש כאן שבתש"ר צ"ל ד' בתים, כדלקמן סעיף ד'. אלא שמ"מ, מכיון שמסגנון לשון הכתוב "והי' לאות על ידכה ולטוטפת בין עיניך" משמע, שכוונת הכתוב ב"ולטוטפת" בתש"ר היא בדוגמת ד"לאות" דבתש"י ולא ש"ולטוטפת" פי' תפלין, לכן מביא פירוש ב' ש"ולטוטפת" הוא "לשון דיבור, כמו לזכרון בין עיניך" (נוסף למה שלפירוש השני – "טוטפת" היא תיבה בלשון הקדש ממש. וגם אין צורך להביאור דטט בכתפי כו' באפריקי כו' – שאינו גלאטיק© (=חלק) כלל* בדרך הפשט). וראה לקמן הערה 23.
. ובכ"ז – עכ"פ כפי' שני – "בכתפי" "באפריקי" הוא גם ע"פ פשוטו של מקרא (שהוא – בלה"ק) – נתבאר בההתועדות.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.