15
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
סוג נוסף של עבירות – "אם יאדימו כתולע", אשר על ידי התוכחה "כצמר יהיו".
ואף בענין הגאולה שבסוף ההפטרה, המקביל לכניסה לארץ ישראל בסוף פרשתנו, כדלעיל בסעיף א', יש שני ענינים: "ציון במשפט תפדה", "ושביה בצדקה".
ג. "לבן" – רק בסוג אחד של תוכחות
"שלג" ו"צמר" – שניהם לבנים. אך לובן השלג צח יותר מלובן הצמר5, ולכן נאמר דוקא לגבי השלג הביטוי "כשלג ילבינו".
גם בכך רואים את הקשר שבין שני סוגי התוכחות שבפרשה לבין שני סוגי התוכחות שבהפטרה, שגם בפרשה מוזכר המושג "לבן" בפסוק, ואף זאת – רק לגבי סוג אחד של תוכחה:
בין דברי התוכחה של משה לבני ישראל ברמזים נאמר "בין תפל ולבן", ומשמעות המושג "ולבן" היא מראה לבן, ולא שם מקום. כדברי רש"י "הוכיחן על הדברים שתפלו על המן שהוא לבן"6.
והנה, גם דברי התוכחה הגלויים היו קשורין למן: משה הוכיח בגלוי* את בני גד ובני ראובן על הישארותם בעבר הירדן ואי כניסתם לארץ ישראל, וענין זה קשור למן7,
כנאמר בספרים8, שהסיבה לכך שלבני גד9 היה "מקנה רב... עצום מאד"10 – אשר על כך הם אמרו "אל תעבירנו את הירדן"11 – היא משום שחבבו את המן12 ולא אכלו מאכלים אחרים, ולפיכך לא שחטו את צאנם ובקרם, כשבטים האחרים, והמקנה שלהם נותר בשלמותו13,
הערות
- 5. משנה רפ"ק דנגעים. וראה גם ירושלמי פ"ט דשבת סה"ג.
- 6. להעיר מיומא עה, א: "לבן שמלבין עונותיהן של ישראל" – בדוגמת "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו".
- *. בארוכה ס"פ מטות והמסקנא – בסוף פרשתנו.
- 7. ראה זח"ג (קנה, ב) שכמו שבני גד לא היו בא"י (ממש), כן המן לא הי' בא"י.
- 8. תפארת יהונתן עה"פ (מטות לב, א).
- 9. הטעם מה שלבני ראובן הי' מקנה רב – מובן בפשטות (תפארת יהונתן שם. ושם בפי' הא' – שגם בבני ראובן היתה חיבת המן): ליעקב הי' מקנה רב (ויצא ל, מג). והרי ראובן הוא בכור ישראל (ראה רש"י וישלח לה, כג: בכור לנחלה), ונוטל פי שנים.
- 10. מטות שם.
- 11. שם, ה.
- 12. להעיר מזהר שם (עפ"י מק"מ), שע"י אכילת המן נעשים גבורים כגד.
- 13. אבל בכ"ז, לא הי' להם מקנה רב כ"כ כלבני ראובן – שהרי גם שאר השבטים ששחטו צאנם, נשאר להם מקנה, אף שהי' להם רק חלק אחד בנכסי יעקב. וא"כ בני ראובן שהיו להם ב' חלקים בנכסים, נשאר להם (בפשטות) חלק א' שלם וגם מהחלק ששחטו – שנשאר להם כמו בשאר השבטים. משא"כ בני גד – הי' להם רק חלק אחד. ולכן מקדים הכתוב (מטות שם, א) בני ראובן לבני גד (נוסף למה שראובן הי' הגדול) – אף שבהמשך הכתובים שם לאח"ז מקדים בני גד (לפי שהיו גבורים – ראה בארוכה לעיל ס"ע 1 ואילך ובהערות שם).
תלמוד ירושלמי שבת ט׳:ג׳ - הטקסט מספריא
משנה: מִנַּיִין לְפוֹלֶטֶת שִׁכְבַת זֶרַע בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁהִיא טְמֵאָה שֶׁנֶּאֱמַר הֱיוּ נְכוֹנִים לִשְׁלשֶׁת יָמִים אַל תִּגְשׁוּ אֶל אִשָּׁה. מִנַּיִין שֶׁמַּרְחִיצִין אֶת הַקָּטָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים. מִנַּיִין שֶׁקּוֹשְׁרִים לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית בְּרֹאשׁ שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ. שֶׁנֶּאֱמַר אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ וגו׳:
הלכה: ג׳. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מִסִּינַי לָמְדוּ. יָרַד מֹשֶׁה בַּשְּׁלִישִׁי בַשַּׁבָּת. אָמַר לָהֶן. הֱיוּ נְכוֹנִים לִשְׁלשֶׁת יָמִים אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה. כָּל מִי שֶׁפִּירֵשׁ בַּשְּׁלִישִׁי. יֵשׁ כָּאן (שְׁלִישִׁי) לֵיל רְבִיעִי וּרְבִיעִי לֵיל חֲמִישִּׁי וַחֲמִישִּׂי. בַּשִּׁישִׁי פָּלְטָה בַלַּיְלָה טְמֵאָה בַיּוֹם טְהוֹרָה. כָּל מִי שֶׁפִּירֵשׁ בָּרְבִיעִי. יֵשׁ כָּאן רְבִיעִי לֵיל חֲמִישִּׁי וַחֲמִישִּׂי. בַּשִּׁישִׁי פָּלְטָה בַלַּיְלָה טְמֵאָה בַיּוֹם טְהוֹרָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. זוֹ בְסִינַי. אֲבָל לְדוֹרוֹת אוֹ בְאַרְבַּע אוֹ בְשֵׁשׁ. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. לְעוֹלָם הֵן חָמֵשׁ. וְכֵן לְדוֹרוֹת.
תַּמָּן תַּנִּינָן. הַפּוֹלֶטֶת שִׁכְבַת זֶרַע בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי טְהוֹרָה. דִּבְרֵי רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר. פְּעָמִים שֶׁהֵן אַרְבַּע עוֹנוֹת. פְּעָמִים שֶׁהֵן חָמֵשׁ. פְּעָמִים שֶׁהֵן שֵׁשׁ. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. לְעוֹלָם הֵן חָמֵשׁ. אִם יָצָאת מִקְצַת עוֹנָה הָרִאשׁוֹנָה מַשְׁלִימִין לָהּ מִקְצַת עוֹנָה שִׁשִּׁית. הָא רִבִּי יִשְׁמָעֵאל עֲבַד יוֹם עוֹנָה וְלַיְלָה עוֹנָה. רִבִּי עֲקִיבָה עֲבַד יוֹם עוֹנָה וְלַיְלָה עוֹנָה. מַה בֵינֵיהוֹן. עוֹנוֹת שְׁלֵימוֹת בֵּינֵיהוֹן. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל עֲבַד מִקְצַת עוֹנָה כְכוּלָּהּ. וְרִבִּי עֲקִיבָה לָא עֲבַד מִקְצַת עוֹנָה כְכוּלָּהּ. וְתַנֵּי כֵן עַל דְּרִבִּי עֲקִיבָה. לְפִיכָךְ אִם נִכְנְסָה מִקְצַת עוֹנָה רִאשׁוֹנָה מַשְׁלִימִין לָהּ מִקְצַת עוֹנָה שִׁשִּׁית. תַּנֵּי. רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר. יוֹם וְלַיְלָה עוֹנָה. וּמִקְצַת עוֹנָה כְכוּלָּהּ. וְתַנֵּי כֵן עַל דְּרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. פְּעָמִים יֵשׁ שָׁם יוֹם וְכָל שֶׁהוּא וְהִיא טְהוֹרָה. שְׁנֵי יָמִים וְחָסֵר כָּל שֶׁהוּא וְהִיא טְמֵיאָה. יוֹם וְכָל שֶׁהוּא וְהִיא טְהוֹרָה הֵיךְ עֲבִידָא. שִׁימְּשָׁה אֶת בֵּיִתָהּ עֶרֶב שַׁבָּת קוֹדֶם לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה וּפָלְטָה בְמוֹצָאֵי שַׁבָּת לְאַחַר שְׁקִיעַת הַחַמָּה. הֲרֵי יֵשׁ כָּאן יוֹם וְכָל שֶׁהוּא וְהִיא טְהוֹרָה. שְׁנֵי יָמִים וְחָסֵר כָּל שֶׁהוּא וְהִיא טְמֵיאָה הֵיךְ עֲבִידָה. שִׁימְּשָׁה אֶת בֵּיתָהּ עֶרֶב שַׁבָּת לְאַחַר שְׁקִיעַת הַחַמָּה וּפָלְטָה בְאֶחָד בַּשַּׁבָּת קוֹדֶם לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה. הֲרֵי יֵשׁ כָּאן שְׁנֵי יָמִים חָסֵר כָּל שֶׁהוּא וְהִיא טְמֵיאָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מִדִּבְרֵי כולָּם. טְבוּלֵי יוֹם קִיבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה. הָדָא דְאַתְּ אָמַר בַּנָּשִׁים. אֲבָל בָּאֲנָשִׁים כְּבָר טִהֲרוּ. מַה טַעַם. וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. זוֹ דִּבְרֵי רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרִבִּי עֲקִיבָה. אֲבָל דִּבְרֵי חֲכָמִים. עַד שְׁלֹשָׁה יָמִים. מִיכָּן וָהֵילַךְ הִיא נִסְרַחַת. וְאַתְיָא כְּהַהִיא דְאָמַר רִבִּי זְעוּרָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. זֹאת תּוֹרַת הַזָּב וַאֲשֶׁר תֵּצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זֶרַע. מַה תּוֹרַת הַזָּב עַד שְׁלֹשָׁה יָמִים. אַף תּוֹרַת שִׁכְבַת זֶרַע עַד שְׁלֹשָׁה יָמִים.
אֲנָן תַּנִּינָן. מַרְחִיצִין אֶת הַקָּטָן. תַּנֵּיי דְבֵית רַב. מַרְחִיצִין אֶת הַמִּילָה. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הֲלָכָה כְּמִי שֶׁהוּא אוֹמֵר. מַרְחִיצִין אֶת הַקָּטָן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. עַל כּוֹרְחָךְ אַתְּ אוֹמֵר. מַרְחִיצִין אֶת הַקָּטָן. תַּנֵּי שְׁמוּאֵל. לְעוֹלָם אֵין מוֹנְעִין לֹא שֶׁמֶן וְלֹא חַמִּין מֵעַל גַּבֵּי מַכָּה בַשַּׁבָּת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. כָּל שָׁעָה הֲוָה רִבִּי זְעִירָא רִבִּי אוֹמֵר לִי. תְּנִי מַתְנִיתָךְ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמְזַלְּפִין חַמִּים עַל גַּבֵּי מַכָּה בַשַּׁבָּת. אִם אוֹמֵר שֶׁמַּרְחִיצִין אֶת הַמִּילָה. מַה בֵּין מַכָּתוֹ שֶׁלְּגָדוֹל לְמַכָּתוֹ שֶׁלְּקָטָן.
רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. הֲלָכָה כְּרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. רִבִּי אַבִּין בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. טַעֲמָא דְּרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כּוֹאֲבִים. בִּהְיוֹתוֹ כוֹאֵב אֵין כָּתוּב כָּאן. אֶלָּא בִּהְיוֹתָם כּוֹאֲבִים. בְּשָׁעָה שֶׁכָּל אֵיבָרֵיהֶם כּוֹאֲבִים עֲלֵיהֶם. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר. רִבִּי אֶלְעָזָר וְרִבִּי יוֹחָנָן מְפַקְּדִין לַחַיָיתָא. כָּל שִׁיקּוּיִין דְּאַתּוּן עָבְדִין בְחוֹלָא עָבְדִין בְּשׁוּבְתָא. לָכֵן צְרִיכָה. אֲפִילוּ בַיּוֹם הְשְּׁלִישִׁי שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת. שְׁמוּאֵל אָמַר. מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה. רִבִּי יוֹסֵה בָעֵי. אִם מִפְּנֵי סַכָּנָה מְחַמִּין לוֹ חַמִּין. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְשֵׁם רַבָּנִן תַּמָּן. מְחַמִּין לוֹ חַמִּין בַּשַּׁבָּת. וְתַנֵּי כֵן. מְחַמֵּם הוּא אָדָם לוּנְטִית וְנוֹתְנָהּ עַל גַּבֵּי מַכָּה בַשַּׁבָּת. לֹא יִטּוֹל אָדָם עֲרִיבָה מְלֵיאָה חַמִּין וְיִתְּנֶינָּה עַל גַּבֵּי מֵעָיו בַּשַּׁבָּת. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. לֵית כָּאן אֶלָּא מוֹתָּר.
בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ קוֹשְׁרִין אוֹתוֹ בַחֲלוֹנוֹתֵיהֶם. וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁהָיָה מַלְבִּין וְיֵשׁ מֵהֶם שֶׁהָיָה מַאֲדִים. וְהָיוּ מִתָבַּיְישִׁין אֵילּוּ מֵאֵילּוּ. חָזְרוּ לִהְיוֹת קוֹשְׁרִים אוֹתוֹ בְפִתָחוֹ שֶׁלְהֵיכָל. וְיֵשׁ שָׁנִים שֶׁהָיָה מַלְבִּין וְיֵשׁ שָׁנִים שֶׁהָיָה מַאֲדִים. חָזְרוּ וְקָשְׁרוּ אוֹתוֹ בַסֶּלַע.
כְּתִיב לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְי וגו׳. תַּנֵּי. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר. אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים וגו׳. כַּשָּׁנִים שֶׁבֵּין שָׁמַיִם לָאָרֶץ. כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ. יֶתֶר מִיכֵּן כַּצֶּמֶר יִהְיוּ. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים. כִּשְׁנֵי אָבוֹת. כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ. יֶותֶר מִיכֵּן כַּצֶּמֶר יִהְיוּ. אָמַר רִבִּי יוּדָן בַּר פָּזִי. אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ. בָרִאשׁוֹן. וְאִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ. בַּשֵּׁינִי. וְרַבָּנִן אָמְרֵי. אִם יִהְיוּ חַטָּאָיו שֶׁלְּאָדָם כְּפִי שָׁנָיו. כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ. יֶתֶר מִיכֵּן כַּצֶּמֶר יִהְיוּ. אָמַר רִבִּי יוּדָן עַנְתֹדְרַיָיא. בְּשָׁעָה שֶׁעֲווֹנוֹת קַלִּין כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ. בְּשָׁעָה שֶׁהֵן כְּבֵידִין כַּצֶּמֶר יִהְיוּ.
רש"י על בראשית ל״ה:כ״ג - הטקסט מספריא
בכור יעקב. אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַקַּלְקָלָה קְרָאוֹ בְּכוֹר:
בכור יעקב. בְּכוֹר לַנַּחֲלָה, בְּכוֹר לָעֲבוֹדָה, בְּכוֹר לְמִנְיָן, וְלֹא נִתְּנָה בְכוֹרָה לְיוֹסֵף אֶלָּא לְעִנְיַן הַשְּׁבָטִים – שֶׁנַּעֲשָׂה לִשְׁנֵי שְׁבָטִים:
בכור יעקב JACOB’S FIRSTBORN — even when it speaks of his corrupt action Scripture calls him firstborn (Genesis Rabbah 82:11).
בכור יעקב JACOB’S FIRSTBORN — firstborn with regard to heritage, firstborn with regard to Divine Service (for before the Levites were appointed to minister to God the duty devolved upon the oldest son in each family), firstborn in any enumeration of the twelve tribes; for the right of a firstborn son was given to Joseph only in respect of the tribes — in that he founded two tribes (just as a firstborn son received a double portion in his father’s property) (Genesis Rabbah 82:11).
מצוטט ב־2 עמודים
תורת מנחם 2
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.