202

בחכמה, וכיצד אפוא אומר רש"י "ששקולות זו כזו"?

ב) אף אם נאמר שבדבריו "שקולות זו כזו" הכוונה היא לשוויון ביניהן במעלות אחרות, ולא בחכמה¹⁴, אין מובן: הבסיס לכך ש"שקולות..." הוא, לכאורה, שינוי הסדר בפסוקים. אך כיון שרש"י מסביר את הטעם לשינוי "כאן מנאן לפי גדולתן... ובכל המקרא מנאן לפי חכמתן", אין בסיס לומר ש"שקולות זו כזו"?

אותה שאלה מתעוררת מצד שני: אם הפסוק "ותהיינה מחלה תרצה..." בא ללמדנו, על ידי שינוי סדר מניית הבנות מ"כל המקרא", "ששקולות זו כזו", אין רש"י צריך להזדקק לפירוש ש"כאן מנאן לפי גדולתן..."?

השאלה אף קשה יותר: שני ענינים אלו בפירוש רש"י – (א) "כאן מנאן לפי גדולתן... ובכל המקרא מנאן לפי חכמתן", (ב) "שקולות זו כזו" – לקוחים, לכאורה, מדברי הגמרא¹⁵. והנה, בגמרא, אלו הן אכן דעות החולקות זו על זו¹⁶. ואילו רש"י מחבר, בדרך הפשט, שני ענינים אלו יחדיו?

ד. הקושי מפירוש רש"י בפרשת פינחס

בנוסף לשאלות המתעוררות על פירוש רש"י כאן במקום, מתעוררות שאלות על כך מפירוש קודם של רש"י בפרשת פינחס:

מן הפסוק "ותקרבנה בנות צלפחד... מחלה נועה..."⁸ מצטט רש"י את המלים "מחלה נועה..." ומפרש: "ולהלן הוא אומר ותהיינה מחלה ותרצה, מגיד שכולן שקולות זו כזו, לפיכך שינה את סדרן".

ואין מובן: אם רש"י סובר בפרשתנו, שכדי ליישב את שינוי הסדר בפסוקים, אין די בקביעה "ששקולות זו כזו", אלא יש צורך להסביר ש"מנאן לפי גדולתן... לפי חכמתן", צריך היה רש"י לפרש זאת בפעם הראשונה של השינוי. והנה, שם הוא מסתפק בהסבר "מגיד שכולן שקולות", ואילו בפסוקנו, כאשר הוא מפרש בפעם השניה את הסיבה לשינוי, הוא מוסיף "מנאן לפי גדולתן... לפי חכמתן"?

ועוד אין מובן: כאשר יש סתירה בין שני פסוקים, מיישב אותה רש"י כאשר מתעוררת הסתירה, כלומר, בפסוק השני, שהרי כשלומדים את הפסוק הראשון, עדיין אין מתעורר שום קושי.

כפי שרואים בענין זה עצמו, שבפסוק הראשון "ושם בנות צלפחד מחלה ונועה..." אין רש"י אומר "ולהלן הוא אומר...".

לפי זה אין מובן: גם בפסוק "ותקרבנה...", כאשר בנות צלפחד נימנות בשנית באותו סדר כבראשונה, אין מתעורר אצל התלמיד הקושי