195
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
מרדות לישראל מזומן בכל עת לפורעניות", ובפירושו לפסוקנו אין מופיע כלל ענין זה. לעומת זאת, הוא מוסיף כאן ענין אחר, שאינו מופיע בפרשת חוקת: "וכסבור שניתנה רשות להלחם בישראל".
לגבי השמטת הענין ש"עמלק מעולם רצועה מרדות..." בפסוקנו אפשר לומר, שאין בכך קושי, כי אין צורך לחזור על כך שנית. אך אין מובן ההבדל השני: מדוע מוסיף רש"י את הפרט "וכסבור שניתנה רשות ..." רק בפסוקנו, ולא16 בפעם הראשונה של "וישמע הכנעני"17?
לפיכך הכרחי לומר, שהפירוש "וכסבור שניתנה רשות להלחם בישראל" מופיע דוקא בהמשך לחידוש שבפסוקנו "שמיתת אהרן היא השמועה". כלומר, בפרשת חוקת, כאשר "וישמע הכנעני" כולל גם את "נסתלקו ענני כבוד", אין צורך בהסבר "כסבור שניתנה רשות...". אך בפסוקנו, כיון שב"וישמע הכנעני" הכוונה היא רק למיתת אהרן, יש צורך בהסבר "כסבור שניתנה...".
ה. "יושב הנגב" – תואר או סיפור עובדה
ההסבר לכל האמור לעיל הוא:
לאחר המלים "וישמע הכנעני" – הן בפרשת חוקת והן בפרשתנו – מסופר בתורה, שה"כנעני" היה ב"נגב". אך יש בכך הבדל בין שני הפסוקים: בפרשת חוקת נאמר "הכנעני מלך ערד יושב הנגב" – ש"יושב הנגב" הוא תואר המגדיר את ה"כנעני מלך ערד". אך בפסוקנו נאמר "הכנעני מלך ערד, והוא יושב בנגב": תוארו הוא "כנעני מלך ערד", ובנוסף לכך מסופר ש"והוא יושב בנגב", שזהו מקום הימצאו אז18 "בבא בני ישראל"19.
הערות
- 16. ובפרט שבמס' ר"ה שם [שרש"י עצמו מציינו בפ' חקת כא, א] איתא גם "וכסבור שניתנה רשות להלחם בישראל" בנוגע ל"וישמע הכנעני" דפ' חקת, כדמוכח* ממה שמסיים שם "והיינו דכתיב (חקת כ, כט) ויראו כל העדה כי גוע אהרן".
- 17. ואפילו אם נאמר, שכוונת רש"י (חקת שם) במ"ש "כו'" הוא ל"וכסבור ניתנה כו'" (ודלא כבשוה"ג בהערה שלפנ"ז), עדיין קשה: מדוע ב"וישמע הכנעני" שנאמר בפעם הראשונה מספיק רק לרמז הענין ד"וכסבור כו'" ב"כו'", ובפעם השני' צריך לכותבו בפירוש?
- 18. כי באם הי' במקום רחוק, לא היתה מגעת אליו השמועה – ובדוגמת מ"ש (חקת שם) "כי בא ישראל דרך האתרים (שלפי פירוש הראשון דרש"י שם, הוא) דרך הנגב".
- 19. ע"פ מ"ש בפנים יובן מה שבתיב"ע כאן מתרגם "ושמע עמלק חייבא ואתחבר בכנענאי" ומשנה מתרגומו בפ' חקת שם "ושמע עמלק .. ואתא ואשתני": כי בפ' חקת שנאמר "הכנעני .. יושב הנגב" מוכח שכוונת הכתוב ב"הכנעני" היא לעמלק אלא ש"אשתני" בכנעני; משא"כ בפרשתנו שנאמר "והוא יושב בנגב", הכוונה ב"הכנעני" היא (גם) לכנעני כפשוטו, ו"והוא יושב בנגב" – עמלק – אתחבר בכנענאי. אלא שלפי התיב"ע – שכולל גם דרך ה"דרוש" – מוסיף הכתוב בפרשתנו מאורע חדש, שגם הכנעני נלחם, משא"כ לפי פרש"י – פשט, הרי (א) מכיון שבב' הפרשיות נאמר "מלך ערד" מוכח ש"הכנעני" דפרשתנו הוא הוא "הכנעני" דפ' חקת. (ב) "והוא (יושב בנגב)" קאי א"הכנעני" שלפנ"ז, וא"כ מוכח ש"הכנעני" הוא עמלק. (ומה שנאמר "והוא יושב בנגב" ולא "יושב הנגב" הוא רק להשמיענו, שגם באם הי' כנעני ממש, הי' נלחם, כדלקמן סעיף ז').
- . ויש לומר, שכוונת רש"י (חקת שם) במה שמוסיף "כו'" – הוא ל"והיינו דכתיב כו'" שמזה מוכח ש"וישמע הכנעני" (המובא לפני זה) הוא הפסוק דפ' חקת. (אבל אין לומר שכוונתו ב"כו'" הוא ל"וכסבור ניתנה רשות כו'" – כי זה סותר ל"עמלק רצועה מרדות כו'", ראה לקמן סעיף ו').
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.