175
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ו. חלקם של באי הארץ – בזכות ירושת אבותיהם
ההסבר לכך הוא:
לפני צאתם של בני ישראל ממצרים, הבטיח להם הקדוש־ברוך־הוא "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים...והבאתי אתכם אל הארץ... ונתתי אותה לכם מורשה..."23. כלומר, הקדוש־ברוך־הוא הבטיח לתת את ארץ ישראל ליוצאי מצרים. אך לאחר החטא של "וילנו...כל בני ישראל ויאמרו...ולמה ה' מביא אותנו אל הארץ הזאת..."24, אמר הקדוש־ברוך־הוא – "מדה כנגד מדה": "כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם...אם אתם תבאו אל הארץ..."25.
למרות זאת לא שלל הקדוש־ברוך־הוא לחלוטין את זכותם על ארץ ישראל, אלא הוא העביר זכות זו ל"טפכם", אשר "והביאתי אותם וידעו את הארץ..."26. כלומר, חלקם של באי הארץ בארץ ישראל נובע מהיותם "טפכם" – הטף של יוצאי מצרים.
כיון שכך, סביר לומר, שכשם שלפי הדעה ש"ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ" ירשו באי הארץ את ארץ ישראל מאבותיהם יוצאי מצרים, כך גם לפי הדעה ש"לבאי הארץ נתחלקה הארץ",
למרות שחלק נכבד מן הארץ אשר לקחו באי הארץ לא ניתן להם בירושה מיוצאי מצרים, ולכן אדם מיוצאי מצרים אשר היו לו, למשל, שלשה בנים בין באי הארץ, הרי הם קבלו שלשה חלקים.
אך עצם העובדה שדוקא לבאי הארץ "נתחלקה הארץ" מכריעה27 את היותם הטף והיורשים של יוצאי מצרים28.
ולכן טענו בנות צלפחד, שכיון ש"אנו במקום בן עומדות", צריכה
הערות
- 23. וארא ו, ו־ח.
- 24. שלח יד, ב־ג.
- 25. שם, כח־ל.
- 26. שם לא.
- 27. אלא שמ"מ הוצרך למעט גרים ועבדים (רש"י סוף פסוק נה. ובכמה דפוסים – סוף פסוק נו) – כי באלה"כ, הי' אפשר לומר שבאי הארץ נוטלים גם מצד עצמם (ולא רק מצד שיורשים זכות אביהם). ולכן צריך למעט גרים ועבדים מ'מטות אבותם', שזה שבאי הארץ נוטלים חלק הוא רק לפי שיורשים הזכות של יוצאי מצרים.
- 28. ועפ"ז יובן גם פרש"י (שלח יד, לח) שיהושע וכלב נטלו חלקם של מרגלים – אף שמפרש שלבאי הארץ* נתחלקה הארץ (וראה תוד"ה ולמאן – ב"ב קיח, ב) – שכוונתו בזה, שהם ירשו את זכות המרגלים. אבל בכל אופן, אף שהעונש שלמרגלים לא הי' חלק בארץ הוא מדה כנגד מדה, 'בדבר אשר זדו עליהם' (יתרו יח, יא), זה שיהושע וכלב נטלו חלקם עכצ"ל שהייתה בזה הוראת שעה, שהרי עי"ז עברה נחלתם אל מטה אחר – היפך ממש"נ ולא תסב נחלה גו' (מסעי לו, ז). וי"ל שבדרך ממילא מובן מההוראה 'שקמו תחתיהם לחיים' (רש"י שלח שם).
- . ולשיטת רש"י זו דלבאי הארץ נתחלקה יומתק פשוטו של מקרא (שם) 'חיו מן האנשים' שפירושו (רש"י שם) 'קמו תחתיהם לחיים', אף שהכוונה שנטלו חלקם בארץ!
הטקסט של רש"י על במדבר לו ז אינו זמין בספריא.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 3 עמודים.