132
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ולכן משפיעה קבלת העול גם על כוח השכל53, שבהבנת המצוות מסוג של עדות ומשפטים לא תורגש רק מציאות השכל כשלעצמה, אלא שקיומן הוא מצד "גזירה היא מלפני" – כי עצם הנפש כולל ומשפיע על כל הכוחות.
הסבר זה מתאים לכך שחוקת פרה אדומה, השונה מכל שאר החוקים, כוללת בתוכה את שני ההפכים של "חוץ לשלש מחנות" ושל "נכח פני אהל מועד", כדלעיל בסעיף ב': היהודי מצד עצמותו, בדרגת החקיקה מעבר לעבר – אפילו בהימצאו "חוץ לשלש מחנות", הוא "מתכוון ורואה פתחו של היכל"54.
יא. י"ב תמוז – עבודה של מסירות נפש ב"התיישבות"
ויש לומר, שזהו גם הקשר שבין פרשת חוקת לבין י"ב תמוז, חג הגאולה, שלפיכך55 היא נקראת פעמים רבות בשבת56 שלפני י"ב תמוז,
ולפחות בסמוך לג' תמוז, שאז "חופשה ניתנה לו", התחילה הגאולה,
עד שאפילו במאמר שנאמר ב־י"ב תמוז הראשון" – מובא פירושו של רש"י על הפסוק "זאת חקת התורה":
הרבי בעל השמחה והגאולה, היה חדור כל ימיו העבודה של מסירות נפש בפועל, ויחד עם זאת קויימו כל הענינים ב"התיישבות" מוחלטת, על פי השכל. אפילו "העבודה הגדולה אשר עבדתי בהרבצת תורה וחיזוק הדת"57, שבגללה התרחש המאסר שלפני י"ב תמוז – למרות שלעבודה זו לא היה מקום על פי השכל, ואפילו לא לפי שכל דקדושה, והיא באה בגלוי מצד
הערות
- 53. ואדרבה: דוקא בזה שהקב"ע פועל גם על השכל, מתבטא שהוא חקוק בעצם נפשו. ועפ"ז מובן מה שדוקא במשפטים נאמר "לפניהם", שפירושו – "לפנימיותם" (תו"א עו, ריש ע"ד. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ג ע' 153).
- 54. ויש לקשר זה עם המבואר בלקו"ת (נעתק לעיל סעיף ז') שמ"ש בפרה אדומה "זאת חקת התורה" הוא מצד הרצו"ש שבה: רצוא לצאת מגדר הכלים והשכל – קב"ע שלמעלה מטו"ד, "נכח פני אהל מועד"; וביחד עם זה – שוב, ההמשכה בשכל [שלא יהרהר, ועד שמזה נמשך בשאר המצות שגם השכל עצמו יסכים (ראה לעיל הערה 52)], ועד שפועל הבירור גם "חוץ לשלש מחנות" ומטהר טומאת מת שלמטה מטה מנוגה (ראה אגה"ק ודרמ"צ שבהערה 22).
- 55. ראה של"ה חלק תושב"כ ר"פ וישב (נעתק בלקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 131 הערה 1).
- 56. דמיני' מתברכין כולהו יומין (זח"ב סג, ב. פח, א).
- 57. לשון כ"ק מו"ח אדמו"ר במכתבו לחגיגת יב תמוז הראשונה – בשנת תרפ"ח (נדפס בסה"מ תש"ח ע' 263).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

