131

"משפטים" יקיימו מתוך הבנה שכלית⁴⁹ – וכיצד ייתכן לומר שאת כל המצוות צריך לקיים מתוך קבלת עול כחוקים?

ההסבר לכך הוא, שגם עצם קיום המצוות השכליות מתוך הבנה צריך להיעשות בדרך של קבלת עול. כלומר, רק מפני שהקדוש־ברוך־הוא גזר, שקיום מצוות אלו יהיה מתוך הבנה⁵⁰.

וכשם שכך הוא לגבי אופן הקיום של המצוות, כך גם לגבי המצוות עצמן: גם הרצון העליון שבמצוות מסוג של "עדות" ו"משפטים" הוא רצון עצמי הנעלה מחכמה, אך גם זוהי "גזירה היא מלפני" שהרצון של מצוות אלו יתלבש בטעם ובשכל.

זהו הטעם הפנימי לנאמר "זאת חקת התורה", למרות שפרה אדומה היא כללות המצוות – רצון העליון, ואילו התורה היא חכמה, כדי להדגיש שלא רק מפני ה"מצוה" שבעדות ובמשפטים הם גזירה, אלא גם התורה שבהם, היותם מובנים בחכמה ובשכל, נובעת מ"חקת" – "גזירה היא מלפני".

י. חקיקה – בכל כוחות האדם

אך עדיין אין מובן: כיצד ייתכן שההבנה תהיה מתוך קבלת עול, הרי אלו הם שני הפכים? על כך באה התשובה "זאת חקת התורה" – זוהי "חקיקה מעבר לעבר" החודרת לכל מהותו של היהודי בשלימות:

כאשר דבר חקוק באדם בדומה לאותיות החקוקות באבן טובה, כלומר, הוא אכן חקוק בו (שלא כבאותיות הכתיבה הכתובות על הקלף), אך הוא אינו חדור לעומק כל כך, ואינו מגיע עד לעצם ממש – אז, כשם שהדבר הנחקק אינו חודר לעומק פנימיותו, כך אין הוא חודר כל כך לכוחותיו החיצוניים.

אך קבלת עול, כיון שהיא חקוקה אצל היהודי מעבר לעבר, בכל עצמיותו, היא חודרת גם לכוחות החיצוניים ביותר, כי כל כוחותיו של האדם שייכים לעצמיותו⁵¹. וזוהי המשמעות של "חקיקה מעבר לעבר: מהפנימיות העמוקה ביותר עד לחיצוניות הרחוקה ביותר⁵².