107

ההבדל הוא, שענין המחלוקת בכללותו ובעצמיותו נרמז בכלל, במילה כולה, ושלשת הענינים המפורטים נרמזים בפרטי המילה, בשלש האותיות⁴⁹: כל אות רומזת לענין אחר.

ח. כוונת קרח – שינוי העולם הזה – שינוי באות ה"א

בעת מתן תורה התחדש, שהתורה ירדה למטה לעולם הזה, שלא כקודם לכן, כאשר התורה היתה למעלה⁵⁰, והתבטלה המחלוקת (המחיצה) בין העליונים לתחתונים, כדלעיל בסעיף ד', ואז נעשה העולם הזה כפי שהוא צריך להיות, כדברי חז"ל⁵¹ על הפסוק "יום הששי". וכיון ש"ואתפליג קרח", הוא התנגד לשלום, לדרכה של התורה, כדלעיל בסעיף ה', אלא חפץ במחלוקת – הוא גרם ועורר להקים שוב את המחיצה והגזירה שהיו לפני מתן תורה. כלומר, הוא חפץ לשנות ענין זה שהתחדש בעולם הזה.

הדבר נרמז בשלוש האותיות של המילה "קרח" – קו"ף, רי"ש, חי"ת: העולם הזה נברא ודומה לאות ה"א⁵². וכיון שקרח חפץ לשנות את העולם הזה, נרמזים אופני השינוי בשלש אותיות אלו – קו"ף, רי"ש וחי"ת – הדומות⁵³ בצורתן לאות ה"א, אך בשינוי, כפי שיוסבר להלן.

באות ה"א יש שלושה קווים: קו למעלה, ושני קווים – מימין ומשמאל. בקבלה ובחסידות מוסבר⁵⁴, שהקווים שלמעלה ושבימין מצביעים על המחשבה והדיבור, וקו השמאל מצביע על המעשה. קו השמאל אינו מחובר לשני הקווים האחרים, כי יש הפרדה בין המחשבה והדיבור לבין המעשה.

השינוי שבשלוש האותיות הנ"ל – קר"ח – לעומת האות ה"א מתבטא בעיקר בקו השמאלי הרומז למעשה: באות קו"ף הקו השמאלי ארוך מאד, באות רי"ש הוא אינו קיים כלל, ובאות חי"ת – הוא מחובר לשני הקווים האחרים.

ט. שני כיוונים בחיבור של עליונים ותחתונים

ההסבר לכך הוא:

ב"חיבור עליונים ותחתונים" שהתחדש במתן תורה, יש שני ענינים:

נדרשת עבודה בתחתונים, עד אשר "המעשה הוא העיקר"⁵⁵, וכמוסבר