98
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
נסמכה.." הוא, שמצות ציצית עצמה "שקולה כנגד כל המצוות", בדיוק כעבודה זרה30 וכשבת31, ואיננה רק מביאה לקיום כל המצוות.
לכן אומר רש"י "שנאמר ועשיתם את כל מצותי" – ולא "שנאמר וזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם אותם" – כי בפסוק האחרון נאמר שהציצית מביאה לאחר מכן לראיה, אשר מביאה לידי זכירה ולעשיית כל המצוות. ואילו המשמעות של הפסוק "ועשיתם את כל מצותי", על פי הדרוש – של רבי משה הדרשן, היא, שעל ידי קיום "ועשו... והיה לכם לציצית" הרי זה "ועשיתם" – כאילו מקיימים – "את כל מצותי"32. כנאמר לפני כן33 לגבי עבודה זרה "ולא תעשו את כל המצות האלה", שעבודה זרה עצמה היא "מצוה אחת שהיא ככל המצוות".
ולפי זה כבר מובן יותר מדוע נאמר "על מנת כן פדיתי אתכם שתקבלו עליכם גזרותי" דוקא במצות ציצית, כי מצות ציצית שקולה כנגד "... כל מצותי".
ז. כל פרטי הציצית קשורים ליציאת מצרים
אך עדיין אין די בכך: כיון שכאמור לעיל, גם עבודה זרה ושבת שקולות כנגד כל המצוות, ואדרבה: מכך שהתורה מסמיכה את פרשת ציצית לפרשיות של עבודה זרה ושל המקושש משום ש"אף היא (ציצית) שקולה כנגד כל המצוות" מובן, שבעבודה זרה ואף בשבת ברור יותר שהן שקולות כנגד כל המצוות. אם כך, מדוע נאמר "על מנת כן פדיתי אתכם שתקבלו עליכם גזרותי" (והכוונה היא לכל המצוות) דוקא בציצית?
לפיכך ממשיך רש"י ואומר, שכל פרטי מצות הציצית ("על כנפי בגדיהם"34, "פתיל תכלת" ו"שמונה
הערות
- 30. דנוסף לזה ש"העובד ע"ז כופר בהקב"ה" (רש"י חולין ה, סע"א) – והרי האמונה בהקב"ה היא היסוד לכל המצות, הנה עוד זאת ששייכת היא גם לכל המצות גופא (ולא רק לאמונה, שהיא (רק) יסוד המצות), וכמ"ש רש"י (טו, כב) "מה העובר .. ומגלה פנים" (וראה בארוכה לקו"ש שלח תש"נ).
- 31. שגם היא שייכת לא רק לאמונה במע"ב (יתרו כ, יא. תשא לא, יז. וראה רש"י חולין שם: והמחלל שבת כופר במעשיו ומעיד שקר שלא שבת הקב"ה במעשה בראשית), אלא גם למצות עצמן. ועפ"ז מובן בפשטות מה שהוזקק רש"י לכתוב "וכן הוא אומר בעזרא כו'" ולא כמ"ש בפירושו על הש"ס (חולין שם).
- 32. ועי' פרש"י דועשיתם את כל מצותי מלמדנו דציצית שקולה כנגד כל המצות (שמוכרח הוא בפשוטו של מקרא, שהרי לא נאמרה כאן ראי') – במילא מובן מש"נ עוה"פ ע"ד עשיית כל המצות (ראה ראב"ע, ספורנו ועוד) ולא הוצרך רש"י לבארו – אף ששואל בכפל "אני ה"א" – עוד למה נאמר.
- 33. טו, כב, פירש"י שם.
- 34. ועפ"ז יומתק מ"ש רש"י "ולא בעלת חמש" – אף שהדבר שנוי במחלוקת – כי (נוסף לזה שכ"ה בדרך הפשט – ראה לעיל ע' 97 הערה 11 בשוה"ג) לדיעה זו מודגש יותר שגם הבגד מרמז ליצי"מ (משא"כ להדיעה שגם בעלת ה' כנפות חייבת בציצית – הרי פשטות הסברא נותנת שד' הלשונות של גאולה נרמזות בעיקר בהד' ציצית (אף שי"ל שנרמזות בד' הכנפות שיש גם בבגד של ה' כנפות – ראה מקומות שנסמנו בהערה הנ"ל)).
רש"י על במדבר ט״ו:כ״ב - הטקסט מספריא
וכי תשגו ולא תעשו. עֲ"זָ הָיְתָה בִּכְלַל כל המצוות שֶׁהַצִּבּוּר מְבִיאִין עָלֵיהָ פַר, וַהֲרֵי הַכָּתוּב מוֹצִיאָהּ כָּאן מִכְּלָלָן, לִדּוֹן בְּפַר לְעוֹלָה וְשָׂעִיר לְחַטָּאת (ספרי):
וכי תשגו וגו'. בַּעֲ"זָ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְאַחַת מִכָּל הַמִּצְוֹת, תַּ"ל את כל המצות האלה — מִצְוָה אַחַת שֶׁהִיא כְּכָל הַמִּצְוֹת, מַה הָעוֹבֵר עַל כָּל הַמִּצְוֹת פּוֹרֵק עֹל וּמֵפֵר בְּרִית וּמְגַלֶּה פָנִים, אַף מִצְוָה זוֹ פּוֹרֵק בָּהּ עֹל וּמֵפֵר בְּרִית וּמְגַלֶּה פָנִים, וְאֵיזוֹ? זוֹ עֲ"זָ (שם):
אשר דבר ה' אל משה. אָנֹכִי וְלֹא יִהְיֶה לְךָ מִפִּי הַגְּבוּרָה שְׁמַעְנוּם כְּדִכְתִיב (תהילים ס"ב) "אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְנוּ" (הוריות ח'):
וכי תשגו ולא תעשו AND IF YE HAVE ERRED, AND NOT DONE [ALL THESE COMMANDMENTS WHICH THE LORD HATH SPOKEN UNTO MOSES] — Idolatry (which is the transgression referred to here; cf. Rashi on next passage) is naturally comprehended under the general term “all the commandments” (see Leviticus 4:13) for which the whole community brings a bullock as a sin-offering if it infringes one of them, but, you see, Scripture here excepts it (the sin of idolatry) from the general law about them, to bring it under the law of a bullock as a burnt-offering, and a he-goat for a sin-offering (whilst the rule in Leviticus 4:13 is a bullock for sin-offering, and no he-goat is prescribed) (Sifrei Bamidbar 111:1).
וכי תשגו וגו׳ AND IF YE HAVE ERRED etc. — Scripture is speaking of the sin of idolatry. Or perhaps not, but of the transgression of any of all the commandments? It, however, states, “[And if ye have erred, and not done] all these commandments” which implies “one command that is the same as (the equivalent of) all the commands”. What is the case of one who transgresses all the commandments? He throws off the yoke of the Law, breaks the covenant and bids defiance to the Torah (more lit., exposes his face, acts bare-facedly). So, too, must this single commandment referred to here be of such a nature that by transgressing it one throws off the yoke, breaks the covenant and bids defiance to the Torah. And which is this? It is idolatry (Sifrei Bamidbar 111:1).
אשר דבר ה’ אל משה WHICH THE LORD HATH SPOKEN UNTO MOSES — [This refers to the two commandments prohibiting idolatry:] “I am the Lord, thy God”, and “Thou shalt have no other gods, etc.”, which we heard from the mouth of the Almighty (and which God also commanded us by Moses (v. 23) in many other passages where idolatry is forbidden), as it is written (Psalms 62:12): “Once did God speak these commandments to us but we heard them twice” (cf. Sifrei Bamidbar 111:1; Horayot 8a).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.