16

קדש"⁴¹, ומפני קדושתם המיוחדת, הם הוצרכו שני כיסויים.

י. ה"בגד" של הארון "מלמעלה" – סוג של "מכסה"

לפי האמור לעיל, שכל "בגד" הותאם לצורתו ולמדותיו של הכלי שלו, ובכך נבדל "בגד" מ"מכסה", הכרחי לומר, שה"בגד כליל תכלת" שפרשו על הארון "מלמעלה", מעל "כסוי עור תחש" – היה שונה בפרט זה מכל בגדי הכלים האחרים⁴². כי לא ייתכן, שלאחר ש"הניחו" על הארון "כסוי עור תחש", שלא לפי מדותיו המדוייקות של הארון, אפשר יהיה להלביש עליו "בגד" שמותאם בדיוק למדות הארון.

הכרחי אפוא לומר, שהתורה מגדירה אותו בשם "בגד כליל תכלת" רק מפני היותו מיוחד לארון, כ"בגד" בכללות, למרות שלא היה לפי מדותיו המדוייקות, בשונה מ"כסוי עור תחש", שאותו מכסה יכול היה לשמש כל כלי.

בכך מובנים דברי רש"י "במכסה פלוני" ולא "במכסה עור תחש", כי במילה "פלוני" הוא מתכוון לכלול גם את "בגד כליל תכלת", שהיה כ"מכסה" בלבד, כי לא היה לפי מדות הארון.

לפי זה מובן מדוע מציין רש"י תחילה "ופרשו עליו בגד פלוני" ואחר כך "וכסו אותו במכסה פלוני", למרות שלגבי הארון, הראשון בכלים, נאמר "ופרשו בגד" לאחר "ונתנו עליו כסוי", כי רש"י מתכוון במושג "בגד" למה שמותאם למדות הכלי, ואילו ה"בגד" של הארון, נכלל, כאמור לעיל, בסוג של "מכסה". וכיון שסוג זה של בגד היה רק בכלים האחרים, והוא הונח אצלם לפני ה"מכסה" – לכן מקדים אותו רש"י גם בפירושו.

יא. "כבלע" – גם על ידי ההכנסה לנרתיק

אחד ה"ענינים מופלאים"⁴³ בחלק ההלכה, הנכלל בפירוש רש"י זה:

מדברי רש"י "כבלע את הקדש – לתוך נרתק שלו" מובן, שהכנסת כלי הקודש לנרתיקם אינו רק הגורם לכך שאחר כך, על ידי "וכסו במכסה" יהיה "כבלע את הקדש", כאמור לעיל, בסעיף ז', שרק מפני ש"וכסו" ולאחר ההכנסה לנרתיק, הרי זה כלי שני, ולכן הקודש נבלע ב"מכסה" – אלא עצם ההכנסה לנרתיק הוא חלק מ"כבלע". ההשלכה הנובעת מכך היא כדלהלן.