13
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שהאזהרה "ולא יבואו לראות" נאמרת גם לגבי הזמן שבו כיסו את ה"קודש", ורק לאחר מכן, אחרי "וכלה אהרן ובניו לכסות..." – מותר היה לבני קהת להימצא שם.
ו. אסור לראות גם את הכיסוי במכסה
אך עדיין נדרש הסבר:
מדוע יש צורך, בכלל, במילה "כבלע"? אילו היה נאמר רק "ולא יבואו לראות את הקדש", ללא המילה "כבלע", כבר היה ברור שאסור לבני קהת לראות כיצד מכסים את הקודש, שהרי לא ייתכן שבהבטה על פעולת כיסוי הקודש לא ייראה הקודש עצמו. מהו, אפוא, החידוש במילה "כבלע"?
כדי ליישב גם קושי זה אומר רש"י "ובלוע שלו זהו כסויו", שהפעולה "כבלע את הקדש" נעשית מושלמת על ידי "וכסו אותו במכסה פלוני" לאחר ש"ופרשו עליו בגד פלוני":
אילו היה נאמר רק "ולא יבואו לראות את הקדש", היה יוצא מכך, שמיד לאחר הכנסת כלי הקודש לנרתיקם, אף לפני כיסויים בעור התחש, כבר אין עוברים על הציווי "ולא יבואו לראות", כי בהימצאם בנרתיקם מכוסים הכלים מכל צדדיהם, ואי אפשר לראותם.
לכן מדגישה התורה "ולא יבואו לראות כבלע את הקדש", שאסור לראות גם את כיסוי כלי הקודש במכסה פלוני, אף לאחר הימצאותם בנרתיקם28.
הערות
- 28. ועפ"ז, גם כשנפרש שכוונת הכתוב "ואחרי כן יבואו גו'" היא – שאסורים לבוא קודם ל"וכלה גו' לכסות" (ודלא כבהערה הקודמת) [וכדמוכח קצת ממ"ש לאח"ז "ולא יגעו", שמשמעות פשטות הכתוב הוא "ולא יגעו" הוא (לא ענין חדש, כ"א) טעם על ואחרי כן יבואו – כי באם יבואו לפנ"ז, אפשר שיגעו] – יש חידוש ב"ולא יבואו לראות כבלע את הקדש": שאסורים לבוא גם לאחרי "ופרשו בגד" (שאז כבר מכוסים הכלים), עד לאחרי "כבלע זהו כסויו". ועפ"ז יובן גם מה שלפנ"ז נאמר "ולא יגעו גו' ומתו", וכאן נאמר שגם אפילו באם רק יראו אזי ומתו – כי הטעם על "וכלה גו' לכסות גו' ואחרי כן יבואו גו' לשאת" הוא – "ולא יגעו", כי באם יבואו לשאת טרם הכנסת הכלים לנרתקיהן, אפשר שיגעו. ומטעם זה ד"ולא יגעו" עדיין מותרים היו לבוא לאחרי "ופרשו בגד"*. ואח"כ מוסיף איסור חדש ובפרשה אחרת "ולא יבואו לראות כבלע את הקדש", שמצד הענין ד"לראות" – לא יבואו (גם אח"ז – עד) כבלע. ולהוסיף: ע"פ פשטות הכתובים – לפי הנ"ל – אין איסור נגיעה לאחר ד"ופרשו בגד" ובלבד שלא יראה (שיהפוך פניו אחורנית – ע"ד פרש"י נח ט, כג). ועפ"ז מובן דצ"ל ב' האיסורים. ועפ"ז יובן גם מ"ש רש"י (ד, ה) "ובא אהרן ובניו גו' – יכניסו כל כלי וכלי לנרתקו כו'". – דלכאורה: א) למה כותב "יכניסו כל כלי וכלי לנרתקו" ולא "ופרשו בגד" על כל כלי וכלי, כלשון הכתוב. ב) למה אינו כותב גם "וכסו אותו במכסה" (ובפרט, שמכיון שמסיים שם "ולא יצרטכו הלויים בני קהת אלא לשאת" הו"ל לכאורה לכתוב שגם "וכסו" הי' ע"י אהרן ובניו (ולא ע"י הלויים)) – כי מה שהוקשה לי' לרש"י הוא: הרי לפנ"ז נאמר "זאת עבודת בני קהת" ומה נוגע כאן מה שעשו אהרן ובניו – ועכצ"ל, ש"ובא אהרן ובניו גו'" נוגע ושייך לעבודת בני קהת**. וע"ז מפרש רש"י
- . ומ"ש "וכלה גו' לכסות" – י"ל: א) שהכוונה לכיסוי כל הכלים. ב) שזה נוגע ל"ולא יצטרכו כו' אלא לשאת", כבסיום פנים ההערה.
- . אבל אין לומר שמבאר רק זמן עבודתם – "יכניסו כו' לנרתקו", שע"י שאהרן ובניו מכניסים הכלים לנרתקם (משא"כ באם הפירוש ד"ופרשו בגד" הוא רק מלמעלה), לא יגעו בני קהת בהכלים. וכמו שמסיים בפרשה "ווכלה אהרן ובניו לכסות גו' ואחרי כן יבואו בני קהת לשאת ולא יגעו גו'". אלא שעדיין אינו מובן: מהי השייכות ד"וכסו במכסה" לעבודת בני קהת? ע"ז מפרש "ולא יצטרכו כו' אלא לשאת". שהרי עבודת בני קהת לשאת את הכלים היא גם לאחרי פירוק המשכן ע"י בני גרשון ובני מררי (רש"י בהעלותך י, יז) ולא נזכר כאן ובפרט שעבודת בני גרשון ובני מררי נאמר בפ' נשא לאחרי עבודת בני קהת.
רש"י על במדבר ד׳:ה׳ - הטקסט מספריא
ובא אהרן ובניו וגו'. יַכְנִיסוּ כָל כְּלִי וּכְלִי לְנַרְתֵּקוֹ הַמְפֹרָשׁ לוֹ בְּפָרָשָׁה זוֹ, וְלֹא יִצְטָרְכוּ הַלְוִיִּם בְּנֵי קְהָת אֶלָּא לָשֵׂאת:
בנסע המחנה. כְּשֶׁהֶעָנָן מִסְתַּלֵּק, הֵן יוֹדְעִין שֶׁיִּסְּעוּ:
ובא אהרן ובניו וגו׳ AND [WHEN THE CAMP SETTETH FORWARD,] AARON SHALL COME, AND HIS SONS, etc. — They shall put every object into its wrapping that is prescribed for it in this section, so that the sons of Kohath should have nothing to do except to carry them.
בנסוע המחנה WHEN THE CAMP SETTETH FORWARD — When the cloud departed they knew that they were to set out on the journey (see Rashi on Numbers 1:51, and Note thereon).
רש"י על במדבר י׳:י״ז - הטקסט מספריא
והורד המשכן. כֵּיוָן שֶׁנּוֹסֵעַ דֶּגֶל יְהוּדָה, נִכְנְסוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו וּפָרְקוּ אֶת הַפָּרֹכֶת וְכִסּוּ בָהּ אֶת הָאָרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר "וּבָא אַהֲרֹן וּבָנָיו בִּנְסֹעַ הַמַּחֲנֶה" (במדבר ד'), וּבְנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי פוֹרְקִין הַמִּשְׁכָּן וְטוֹעֲנִין אוֹתוֹ בָּעֲגָלוֹת, וְהָאָרוֹן וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ שֶׁל מַשָּׂא בְנֵי קְהָת עוֹמְדִים מְכֻסִּין וּנְתוּנִין עַל הַמּוֹטוֹת עַד שֶׁנָּסַע דֶּגֶל מַחֲנֵה רְאוּבֵן, וְאַ"כַּ "וְנָסְעוּ הַקְּהָתִים" (עי' תנחומא):
והורד המשכן THEN THE TABERNACLE WAS TAKEN DOWN — As soon as the division of Judah was on the point of journeying, Aaron and his sons went in (into the Tabernacle), took down the Partition Vail and covered the Ark with it, as it is said, (Numbers 4:5) “and when the camp setteth forward (i. e. is on the point of setting forward) Aaron shall come, and his sons, [and they shall take down the Partition Vail, etc.]”; the sons of Gershon and the sons of Merari then dismantled the Tabernacle, and loaded it on the waggons, and started off (so Berliner’s edition which adds ונוסעים). The Ark and the other holy vessels, the burden of the sons of Kohath (cf. Numbers 3:31), remained as they were, covered over, the latter hanging on poles, until the division of the sons of Reuben set out, and only after that did (v. 21) “the Kohathites set forward”.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.