12
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
אין מתקבל על הדעת לומר, שכיסוי כלי הקודש ייקרא "בלוע". כי במונח "בליעה" המשמעות היא, שהדבר הבלוע מתבטל כלפי הדבר שבו הוא נבלע. כדברי רש"י בפרשה קודמת22 "ונשכח כל השבע – הוא פתרון הבליעה". ואילו כאשר מכסים משהו, אמנם, הדבר איננו נראה, אך הוא נשאר במלוא תוקפו ובשלימותו, ואדרבה: הכיסוי נעשה טפל ומתבטל כלפי הדבר המכוסה23.
ולכן, ללא פירוש רש"י, ניתן היה להסביר, שהמשמעות של "כבלע את הקדש" היא: בפירוק ה"קודש". כלומר, כאשר "והורידו את פרכת המסך..."24. פירוש זה היה מובן בכך שהביטוי "בלוע" מופיע בפסוקים נוספים לגבי פירוק המשכן, כגון "בלע ה' ולא חמל"25, לגבי הריסת המקדש.
לכן מצטט רש"י גם את המלים "ולא יבואו לראות", כי מהן נובע ההכרח, שב"כבלע את הקדש" הכוונה היא לכיסוי של הקודש, ולא לפירוקו.
אילו היתה אזהרת התורה, שאסור לבני קהת להימצא במשכן כאשר "כבלע את הקדש", אפשר היה להסביר שהכוונה היא לזמן פירוק הקודש. אך כיון שנאמר "ולא יבואו לראות", ואזהרה זו חלה עליהם גם לאחר פירוק הקודש, כל עוד לא כיסו את הכלים לשומרם מפני ראיה, כנאמר לפני כן בפרשה "וכלה אהרן ובניו לכסות... ואחרי כן יבואו בני קהת לשאת"26, אי אפשר להסביר שב"כבלע" הכוונה היא לפירוק, כי אז היה נובע מכך, שמיד לאחר "כבלע את הקדש", אף לפני כיסוי ה"קודש" אחרי הפירוק, מותר להם להיות שם – דבר המהווה סתירה ל"ולא יבואו לראות"27. לפיכך מסביר רש"י "ובלוע שלו זהו כסויו",
הערות
- 22. מקץ מא, ל.
- 23. ראה משנה שבת צג, סע"ב (הובא ברמב"ם ספי"ח מהל' שבת): "שהכלי טפלה לו" (ופשוט שדין זה הוא גם כשהאוכל מכוסה בהכלי).
- 24. כבראב"ע ובחיי כאן (וראה רשב"ם כאן). אבל אין לומר ש"כבלע את הקדש" קאי על פירוק כל המשכן, שהרי נאמר (במדבר א, ז) "יורידו אותו הלויים" [ופשוט שאין לומר שהורדת המשכן הי' ע"י בני גרשון ובני מררי (פרש"י בהעלותך י, יז) והציווי "ולא יבואו לראות" הוא רק על בני קהת – שהרי כלפי לייא*], והורדת המשכן הי' לאחרי כיסוי הכלים.
- 25. איכה ב, ב – הובא ברמב"ן כאן. (וברשב"ם כאן – דוגמאות לזה מעוד פסוקים).
- 26. ד, טו. (אבל אין מזה הוכחה כ"כ, כבהערה הבאה).
- 27. ואף שכבר נאמר לפנ"ז "וכלה גו' לכסות גו' ואחרי כן יבואו גו'" – בכ"ז הוזקק רש"י להוכיח ש"כבלע את הקדש" אין פירושו פירוק ממ"ש "ולא יבואו לראות" – כי במ"ש "ואחרי כן יבואו גו'", י"ל שכוונת הכתוב היא רק לפרש את עבודת בני קהת. אשר לא נצטרכו לבוא לשאת רק לאחרי שכלה אהרן ובניו לכסות הקדש [וע"ד פרש"י (לעיל ד, ה), שמה שנאמר "ובא אהרן ובניו גו'" לאחרי "זאת עבודת בני קהת", הוא בכדי לומר שבני קהת לא יצטרכו אלא לשאת], אבל לא שיש איסור בזה (כ"א – בנגיעה). ולכן מעתיק רש"י "ולא יבואו לראות", שמזה מוכח שאסורים לבוא, עד לאחרי הכיסוי, בכדי שלא יראו. אבל ראה הערה הבאה.
- . אף שיש לומר (בדוחק), שאין ראי' מבני גרשון ובני מררי – מכיון שזה הי' עבודתם. (שלכן אין ראי' גם מבני קהת עצמם שנכנסו למשכן כשהי' כבר על מכונו להכניס בו הכלים (פרש"י בהעלותך י, כא)).
רש"י על במדבר י׳:י״ז - הטקסט מספריא
והורד המשכן. כֵּיוָן שֶׁנּוֹסֵעַ דֶּגֶל יְהוּדָה, נִכְנְסוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו וּפָרְקוּ אֶת הַפָּרֹכֶת וְכִסּוּ בָהּ אֶת הָאָרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר "וּבָא אַהֲרֹן וּבָנָיו בִּנְסֹעַ הַמַּחֲנֶה" (במדבר ד'), וּבְנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי פוֹרְקִין הַמִּשְׁכָּן וְטוֹעֲנִין אוֹתוֹ בָּעֲגָלוֹת, וְהָאָרוֹן וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ שֶׁל מַשָּׂא בְנֵי קְהָת עוֹמְדִים מְכֻסִּין וּנְתוּנִין עַל הַמּוֹטוֹת עַד שֶׁנָּסַע דֶּגֶל מַחֲנֵה רְאוּבֵן, וְאַ"כַּ "וְנָסְעוּ הַקְּהָתִים" (עי' תנחומא):
והורד המשכן THEN THE TABERNACLE WAS TAKEN DOWN — As soon as the division of Judah was on the point of journeying, Aaron and his sons went in (into the Tabernacle), took down the Partition Vail and covered the Ark with it, as it is said, (Numbers 4:5) “and when the camp setteth forward (i. e. is on the point of setting forward) Aaron shall come, and his sons, [and they shall take down the Partition Vail, etc.]”; the sons of Gershon and the sons of Merari then dismantled the Tabernacle, and loaded it on the waggons, and started off (so Berliner’s edition which adds ונוסעים). The Ark and the other holy vessels, the burden of the sons of Kohath (cf. Numbers 3:31), remained as they were, covered over, the latter hanging on poles, until the division of the sons of Reuben set out, and only after that did (v. 21) “the Kohathites set forward”.
רש"י על במדבר י׳:כ״א - הטקסט מספריא
נשאי המקדש. נוֹשְׂאֵי דְבָרִים הַמְקֻדָּשִׁים:
והקימו את המשכן. בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי שֶׁהָיוּ קוֹדְמִים לָהֶם מַסַּע שְׁנֵי דְגָלִים, הָיוּ מְקִימִין אֶת הַמִּשְׁכָּן כְּשֶׁהָיָה הֶעָנָן שׁוֹכֵן, וְסִימַן הַחֲנִיָּה נִרְאֶה בְּדֶגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה, וְהֵם חוֹנִים וַעֲדַיִן בְּנֵי קְהָת בָּאִים מֵאַחֲרֵיהֶם עִם שְׁנֵי דְגָלִים הָאַחֲרוֹנִים, הָיוּ בְנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי מְקִימִין אֶת הַמִּקְדָּשׁ; וּכְשֶׁבָּאִים בְּנֵי קְהָת מוֹצְאִים אוֹתוֹ עַל מְכוֹנוֹ, וּמַכְנִיסִין בּוֹ הָאָרוֹן וְהַשֻּׁלְחָן וְהַמְּנוֹרָה וְהַמִּזְבְּחוֹת, וְזֶהוּ מַשְׁמָעוּת הַמִּקְרָא — וְהֵקִימוּ מְקִימֵי הַמִּשְׁכָּן אוֹתוֹ עד טֶרֶם באם שֶׁל בְּנֵי קְהָת:
נשאי המקדש means, the bearers of the holy articles (not of the structure of the Sanctuary itself for this was the burden of the sons of Gershon and Merari; cf. v. 17).
והקימו את המשכן AND THEY SET UP THE TABERNACLE [BEFORE THEY CAME] — this means: The sons of Gershon and the sons of Merari who were in front of them (the Kohathites) travelling together with the two divisions, those of Judah and Reuben, set up the Tabernacle as soon as the cloud rested, and the sign for encamping became visible above the division of the camp of Judah (cf. Rashi on 9:17). Now when they encamped and whilst the sons of Kohath were coming after them with the two last divisions (Ephraim and Dan), the sons of Gershon and the sons of Merari erected the Sanctuary. When the sons of Kohath arrived, they already found it in its proper place and they put into it the Ark, the table, the candelabrum and the altars. The following therefore is what the verse implies: והקימו, and they — i.e. those who had to erect the Tabernacle — erected it, עד before באם their arrival — the arrival of the sons of Kohath.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.