165
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
יב. דין המקלל קשור לדין "נוקב שם השם"
אמנם, מן הפסוק "הוצא את המקלל... ורגמו אותו..." נלמד דין רגימה בלבד, כלומר, שהשומעים צריכים להשליך עליו אבן אחת, ואם אינו מת מכך, אין חובה להשליך עליו אבנים נוספות עד שימות,
אך בכל זאת, כיון שהציווי "ונוקב שם ה' מות יומת רגום ירגמו בו כל העדה" נאמר בקשר למקלל הראשון, ולפני "ויוציאו את המקלל..." מספרת התורה ש"וידבר משה אל בני ישראל", שמשה מסר לבני ישראל גם, ובעיקר, את הפרשה "ואל בני ישראל תדבר... ונוקב... מות יומת...", כדלעיל בסעיף ח', סביר לומר, שהציווי "מות יומת..." נאמר גם לגבי המקלל הראשון.
כלומר, בנוסף לציווי "וסמכו כל השומעים... ורגמו אותו..." שנאמר במיוחד לגבי המקלל הראשון, ורק
הערות
- . ועפ"ז סרה קושית מפרש"י רש"י (שם) מהו ע הספק.
- . ואתחנן ה, א. מיתחזי ב"ד רוצחין או דתיהוי לי' הצלה – אין להוציא כו' בדין דרגימה כ"א רק בסקילה. אבל ג"ז מובן בפשטות וכעין חומר: הוצא את המקלל – ג"ז רק במקלל דמדבר הוא, כי בכל התורה כולה ה"ז רק בעונש מיתה. ולכן א"א ללמוד "מכאן שבית הסקילה רחוק הוא". ועפ"ז יתורץ ג"כ שינוי הכתובים: במקושש סדר הציווי יומת גו' (ואח"כ) מחוץ למחנה (כי זהו מסובב מזה שדינו מיתה). משא"כ במקלל דמדבר הסדר: הוצא גו' (ואח"כ) ורגמו גו'. ולהעיר: לפי' המתניתא שבפרש"י (כד, י) דגדף "י עסקי מחנה – מובן בפשטות הטעם ד"הוצא מחוץ למחנה" וד"במעמד כל העדה" (דבכולה לא יכול ליטע אהלו) – שלא מצינו זה בכ"מ. וק"ל.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.