117

הערות

1. 1. להרא"ם הגירסא בפרש"י "אין אנו יודעים מה נאמר לו בדיבור ראשון", וכן הוא בתו"כ כאן. אבל בכל הדפוסים דרש"י (כולל דפוס הראשון) הוא כבפנים. וכ"ה גם בגו"א ולבוש כאן.
2. 2. ומה שמעתיק רש"י גם התיבות "וידבר ה' אל משה" (לפי גירסת רוב הדפוסים והלבוש – משא"כ לפי גי' דפוס ראשון והגו"א) – ראה לקמן הערה 10.
3. 3. בגו"א כאן*: "דאין לתרץ דהוצרך לכתוב " מתי נאמר לו הדיבור, דא"כ לא הוי למכתב רק אחרי מות שני בני אהרן ולא הוצרך לכתוב בקרבתם לפני ה' וימותו". אבל (א) ממה שאין רש"י מעתיק בפירוש התיבות "בקרבתם לפני ה' וימותו" (ורק מרמזם ב"וגו'"), (ב) ממה שמסיים " בפירושו "לכך נאמר אחרי מות שני בני אהרן" ותו לא – מוכח שקושייתו "מה ת"ל" הוא – שלא הוצרך לכתוב מתי נאמר לו הדיבור. וכן פי' במשכיל לדוד כאן. (אלא שמפרש, שגם הכפל ד"וידבר ויאמר" הוקשה לי' לרש"י – אבל מפשטות לשון רש"י משמע שהקושיא היא רק, בשביל מה הודיע הכתוב זמן הציווי, כדלקמן סעיף ב').
4. 4. ראה כלי יקר כאן.
5. 5. ובזה יובן מה שרש"י מסיים "לכך נאמר אחרי מות שני בני אהרן" – דלכאורה מיותר – כי כוונתו בזה היא ש"אחרי מות שני בני אהרן" הוא חלק מהדיבור. ת
6. . בה"סלקא דעתך" שלו. (ובמסקנתו שולל פירוש זה, כי הוקשה לי', למה הוזקק רש"י להביא משל מב' רופאים. אבל ראה לקמן סעיף ב' וסו"ס ד').