105

ראיה אלו חלו כולם בתוך אחד עשר ימי הזיבה¹¹.

ב. "שומרת יום" – "זבה קטנה"

למרות שהפרשה עוסקת כאן בעיקר " בזיבה שנמשכת "ימים רבים" – שלשה ימים, שרק אז צריכה האשה לספור שבעה נקיים ולהביא קרבן, בכל זאת, לומדים מכאן בגמרא¹² (מהמילים "יהיה לה"¹³ או מהמילים "טמאה היא"¹⁴) דין נוסף: שאם בתוך אחד עשר ימים אלו היא רואה דם יום אחד או שני " ימים בלבד, הרי אמנם אין היא נעשית "זבה גמורה", ואינה סופרת שבעה נקיים ואינה מביאה קרבן, בכל זאת היא חייבת לשמור, ולספור לאחר יום או שני ימי הראיה, יום אחד טהור "כנגד היום הטמא", או "כנגד ב' ימים הטמאים"¹⁵ – "שומרת יום כנגד יום"¹². היא נקראת אז "זבה קטנה"¹⁶. ואילו כאשר היא רואה שלשה ימים היא נקראת "זבה גדולה"¹⁶, או סתם "זבה"¹⁷.

בענין זה, של "שומרת יום", שעל־פי ההלכה די בשמירת מקצת היום בלבד¹⁸, יש שתי אפשרויות:

א) עליה לעכב את טבילתה עד הבוקר¹⁹, ואין די בשמירה ובספירה של

מקצת היום" במשך הלילה שחלף, כי דין הספירה הוא דוקא ביום²⁰. ולכן, כאשר היא טובלת בלילה, אין היא מיטהרת על ידי הטבילה, אף כאשר אינה רואה במשך כל יום המחר²¹.

ב) אף כאשר טבלה בבוקר, הרי

מגעה ובעילתה תלויין", ולכן, אם רואה דם במשך היום, היא נטמאת למפרע, כי ראיה זו מצטרפת ויוצרת רצף בזיבה מהיום הקודם²².

ג. "שומרת יום" – דין בפני עצמו, או פרט בדין זבה

כיון שהדין של "שומרת יום כנגד יום" נלמד מפרשה העוסקת בעיקר ב"זבה גדולה", שהרי התחלת הענין היא "ואשה כי יזוב... ימים רבים", ועל כך כתובה ההוראה: "וספרה לה שבעת ימים... וביום השמיני...", לכן יש אפשרות לומר, שהדין של ספירת יום אחד בראיה של יום אחד או של שני