86

הערות

1. 5.
2. 33. ראה פרש"י וירא כב, ג.
3. 34. אולי י"ל מפני כי (כהמשך הכתוב) ויבן שם מזבח לה' (סתם וקביעות. ולא מפני מאורע או – כוונה זמנית כמו לפני זה שהי' "לה' הנראה אליו" או "ויקרא בשם ה'" (לך יב, ז־ח)), וברמב"ן לך יג, יח: לא נצטווה לעשות זה מיד.
4. 35. ברמב"ן, בחיי וטור הארוך כאן: אעפ"י שהם ימי טוהר אצל הבעל. אבל מכיון שבנוגע לקדש ומקדש הם ימי טומאה, אין שייך ל' עכבה על הענין ד"בכל קדש לא תגע ואל המקדש לא תבא" – מצד זה שהם ימי טוהר אצל הבעל.
5. 36. ועפי"ז יומתק מה שרש"י מעתיק "ימי טהרה" שבכתוב – כי [נוסף לזה שהוצרך להדגיש שכוונתו היא ל"טהרה" שבסמיכות ל"ימי" – ולא שבסמיכות ל"בדמי"] כוונתו לפרש שהימים הם טהורים. (וכן גם בפירושו "בדמי טהרה" כוונתו לפרש [לא ש"טהרה" בלי מפיק ה"א הוא שם דבר דפשיטא היא – כ"א] שהדמים הם טהורים, כנ"ל סעיף ד').
6. 37. וי"ל שכוונת רש"י בפירושו "ימי טוהר שלה" הוא לשלול – ע"ד פשוטו של מקרא – [לא הפירוש "ימי טוהר" אצל הבעל – כי אז הו"ל לרש"י להדגיש זאת בפירוש, ולא להסתפק במה שכותב "ימי טוהר" סתם – כ"א] פירוש הגמרא (יבמות עד, ב) "כיון שמלאו ימי' טהורה": מכיון שהתיבות "עד מלאת ימי טהרה" באים בסמיכות ל"בכל קדש לא תגע ואל המקדש לא תבא", מסתבר לכאו' שב"עד מלאת ימי טהרה" בא הכתוב להדגיש את טומאתה בימים אלו (דמכיון שאינה מיטהרת עד לאחרי שמלאו ימי', לכן "בכל קדש לא תגע גו'"). ובכדי לשלול פי' זה, מפרש "ימי טוהר שלה", והשייכות ד"עד " מלאת ימי טהרה" ל"בכל קדש לא תגע גו'" היא, כי בזה מבאר הכתוב "תשב (ל' עכבה)". אעפ"י שהם ימי טוהר שלה (בנוגע לכל הענינים*), מ"מ בכל קדש לא תגע גו'.