63

אך הסבר זה מביא רש"י רק כפירוש שני, כי לפי הפשט יוצא, שאחד משני השמות מצביע רק על מבנה העוף ולא על תכונתו, ולפי ההגיון יש לומר, כדלעיל, שכאשר דבר נקרא בשם המבטא משהו שבו, הרי זה בראש ובראשונה לגבי תכונה שבו, ולכן מקבל רש"י בתחילת ועיקר פירושו ש"הם צואיטוש", ולפי זה יוצא שהשמות "כוס וינשוף" מבטאים את התכונה של "הצועקים בלילה", כדלעיל.

זהו ההסבר גם לכך שרש"י מקדים את הפירוש על "השלך" לפני פירושו על "כוס", כי פירושו על "השלך – זה השולה דגים", שהשם "שלך" הוא מפני תכונת עוף זה, מוכיח שכך הוא גם לגבי שמות העופות האחרים. ומכך " מסתבר, כפירוש הראשון, שכוס וינשוף הם צואיטוש, כדלעיל.

יג. השגחה פרטית

מהענינים של "יינה של תורה" " שבפירוש רש"י זה:

על השלך אומרת הגמרא²: "רבי יוחנן כי הוה חזי שלך (=כשהיה רואה שלך) אמר: משפטיך³⁵ תהום רבה". ומסביר רש"י: "ומשפטיך אף בתהום רבה, שזימנת שלך לשפוט ולעשות נקמתך בדגת הים להמית המזומנים למות".

מכך מביא אדמו"ר הזקן הוכחה³⁶ לשיטת הבעל־שם־טוב שכל הענינים הם בהשגחה פרטית, לא כאומרים שהשגחה פרטית היא לגבי האדם³⁷, שהרי רואים, שאף על דגים יש דין ומשפט פרטי, והקדוש־ברוך־הוא מזמן את השלך לתפוס דוקא דגים אלו, שעליהם נפסק הדין מלמעלה.

ולענין זה רומז רש"י במילים

פירשו רבותינו זה השולה דגים מן הים", כדלהלן.

יד. גילוי האלקות שבטבע

ידוע³⁸, שהמלה "טבע" היא מלשון

טבעו³⁹ בים סוף". ההסבר לכך הוא: כשם שהדברים שטבעו בים נמצאים שם בשלמות, אלא שאין רואים אותם, כי הים מסתירם, כך הוא גם ה"טבע":