1

שיחה א

ויקרא

א. "ומעלה מעל בה'"

מן הפסוק "נפש כי תחטא ומעלה מעל בה' וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד..."¹, מצטט רש"י את המלים "נפש כי תחטא", ומפרש: "אמר רבי עקיבא² מה³ תלמוד לומר ומעלה מעל בה', לפי שכל המלוה והלווה והנושא והנותן, אינו עושה אלא בעדים ובשטר, לפיכך בזמן שהוא מכחש, מכחש בעדים ובשטר, אבל המפקיד אצל חבירו ואינו⁴ רוצה שתדע בו – נשמה אלא שלישי שביניהם, לפיכך כשהוא מכחש, מכחש בשלישי שביניהם".

ההסבר הפשוט של פירוש זה הוא⁵: דוקא המכחיש פקדון, ולא המכחיש הלואה נקרא "ומעלה מעל בה'", למרות שגם בהלואה, בדיוק כבפקדון, הרי הקדוש־ברוך־הוא יודע שהוא לווה כסף –

כי כאשר אדם מפקיד אצל זולתו פקדון למשמרת באופן ש"אינו רוצה שתדע בו נשמה", ללא עדות וללא שטר, הרי הערובה היחידה היא שהמפקיד והשומר סומכים על ידיעתו של הקדוש־ברוך־הוא על כך, ומחשיבים אותו, כביכול, כעד לפקדון, כפי שכבר למד התלמיד בספר בראשית⁶, שלבן אמר ליעקב: "אין איש עמנו, ראה אלקים עד ביני ובינך"

וממילא הכחשת הפקדון היא הכחשת ה"עד" היחיד שביניהם – הקדוש־ברוך־הוא.

בכך מובן⁷ מדוע מתבטא רש"י בביטוי מיוחד – "שלישי שביניהם", ואינו אומר בלשון ברורה: "הקדוש־ברוך־הוא", או "ה'", כלשון הפסוק – כי ברצונו להדגיש בכך, שמי ש"כחש... בפקדון" נקרא "מעל בה'", מפני שהמפקיד והשומר החשיבו כביכול את הקדוש־ברוך־הוא כ"שלישי ביניהם", עד, ולכן זוהי הכחשת העד לפקדון – "מעל בה'".

אך לפי זה קשה:

כאשר מבארת התורה למי הכוונה ב"נפש כי תחטא ומעלה מעל בה'" אין היא מציינת רק את "וכחש בעמיתו