229
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
מהעלאת הנרות29 ומלחם הפנים30 התמידי.
לכן, כאשר מגיעים לפסוק "ויקטר עליו קטרת" ניתן היה לחשוב בטעות שגם העבודה של "ויקטר" היתה מיוחדת, כמו "ויערוך" ו"ויעל" שבפרשתנו, וניתן היה להסיק שפעולה זו של "ויקטר" היתה שונה מסדר הקטורת בכלל, ואולי התבצעה רק פעם אחת. לכן מבהיר רש"י: "שחרית וערבית, כמו שכתוב בבקר בבקר בהטיבו את הנרות...", שהיה זה בדיוק באותו אופן שבו הקטירו תמיד "שחרית וערבית", כנאמר בפסוק "בבקר בבקר בהטיבו את הנרות...".
לפי זה מובן מדוע אין רש"י מצטט בפירושו31 את המלים "בין הערבים", כי לאחר הבהרתו ש"ויקטר" זה אינו שונה במאומה מעבודת הקטורת בכללותה, כבר אין צורך בהוכחות לכך שהקטירו באותו יום גם בערב32. רש"י אינו מצטט פסוק זה כהוכחה, אלא כהשוואה וכהבהרה, שפעולת "ויקטר" כאן זהה להקטרה שבפסוק "בבקר בבקר..."33.
ו. ההקטרה קשורה להטבת הנרות
אך עדיין אין מובן:
א) מדוע מצטט רש"י גם את המלים "בהטיבו את הנרות", כאשר לצורך פירושו די במלים "בבקר בבקר..."?
יותר מכך: ב) המלים "בהטיבו את הנרות" אף מעוררות סתירה לפירושו – ש"ויקטר עליו קטרת" ביום הקמת המשכן היה כהקטרת הקטורת בכל יום לאחר מכן – כי משמעות המלים "בהטיבו את הנרות" היא, שההקטרה "בבקר בבקר" קשורה לעבודה הקודמת, של הטבת הנרות (ניקוי הבזיכין של המנורה מדשן הפתילות שנשרפו בלילה"34). וכיון, שלכאורה, לא נעשתה הטבת הנרות ביום הקמת
הערות
- 29. ועפי"ז יומתק מה שרש"י אינו מפרש גבי "ויעל הנרות" שזה הי' גם בערבית כמו שפירש גבי "ויקטר עליו קטרת" – כי [נוסף למה שרק בקטרת הוזקק לפרש זאת, כבפנים] מה שהעלו את הנרות גם בערבית אי"ז שייך כלל להחידוש ד"ויעל הנרות" שבפסוק. ופשוט.
- 30. ועפי"ז מובן בפשטות מה שבציווי ה' למשה נאמר רק "וערכת את ערכו .. והעלית את נרותי'" – אף שמשה עשה ביום זה כל העבודות – כי החידוש שבהציווי הי' (לא שמשה עשה זאת, כ"א) עצם הענין.
- 31. אבל פשוט ש"וגו'" קאי לא רק על תיבת "יקטירנה" כ"א גם על "בין הערבים יקטירנה" – מכיון שלפנ"ז כותב "ערבית".
- 32. ומש"כ "ערבית" – אי"ז בדרך חידוש, כ"א לפי שא"א לכתוב רק שחרית, שהרי היתה גם בערבית.
- 33. ועפי"ז מובן גם מה שאינו מעתיק בפירוש תיבת "יקטירנה" – כי כוונת רש"י במה שמביא את הפסוק היא (לא להוכיח שהיתה הקטרה בבקר, כ"א) ש"ויקטר עליו קטרת" הוא הקטרת ד"בבקר בבקר בהטיבו את הנרות".
- 34. רש"י תצוה ל, ז. וגם בפירושו על הש"ס ס"ל כן (ראה כס"מ להל' תמידין פ"ג הי"ב – נעתק לעיל הערה 27).
רש"י על שמות ל׳:ז׳ - הטקסט מספריא
בהיטיבו. לְשׁוֹן נִקּוּי הַבָּזִיכִין שֶׁל הַמְּנוֹרָה מִדֶּשֶן הַפְּתִילוֹת שֶׁנִּשְׂרְפוּ בַלַּיְלָה, וְהָיָה מְטִיבָן בְּכָל בֹּקֶר וָבֹקֶר:
הנרת. לו"שיש בְּלַעַז, וְכֵן כָּל נֵרוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּמְּנוֹרָה, חוּץ מִמָּקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם הַעֲלָאָה שֶׁהוּא לְשׁוֹן הַדְלָקָה:
בהטיבו WHEN HE TRIMMETH — This word is an expression for cleansing the bowls of the candelabrum from the ashes of the wicks which had burnt out during the night; and he used to clean them (the lamps) out every morning.
הנרת THE LAMPS — luces in old French And this is the meaning of נרות whenever it is mentioned in connection with the candelabrum, except in any passage where the term העלאה “causing to ascend” (any verbal form which is the Hiphil of עלה), which denotes lighting is used, and there it signifies “lights”, (The translation here is therefore: “when he cleans out the lamps”, not “when he trims the lights”).
מצוטט ב־2 עמודים
לקוטי שיחות 1
- כרך לא ‹ פקודי ‹ שיחה א ‹ 221 לקו"ש ח"ו ע' 229
תורת מנחם 1
- כו - שנת תשי"ט - חלק שלישי ‹ בס"ד. יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ט לקו"ש ח"ו ע' 229
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.