188

הקשור לעצמות⁶¹ – הרי זה לאו אחד בלבד – למעלה מהתחלקות.

יב. גילוי "יחידה" שולל "עבודה אחרת"

כיון שכל הענינים בתורת הנגלה – לא רק ההלכות עצמן, אלא גם דרכי הלימוד – משתלשלים מפנימיות התורה, מובן, שגילוי הרצון העצמי – שלמעלה מהתחלקות – נמשך דוקא כאשר שלילת עניני העולם מצד פנימיות הלב בעבודת האדם היא באופן של "ממילא"

– כשם שבנגלה, האזהרות "לא תעלו" ו"לא תסכו" נחשבות ללאו אחד, מפני שמהות האיסור היא תוצאה של "מקודש לדברים הללו בלבד", כדלעיל בסעיף ח'.

ההסבר לכך הוא:

בפנימיות הלב עצמה יש שתי דרגות⁶²:

א) "הארת נקודת הלב" – ובכללות, בחינת "חיה" – שיש לה עדיין קשר לכוחות הגלויים. בדרגה זו, למרות שהיא נעלית מעבודת הבירורים, עדיין תופסים עניני העולם (אשר יש לבררם) מקום, ויש צורך לשלול אותם.

ב) "עצמיות נקודת הלב" – ובכללות, בחינת "יחידה" – שאין לה שום קשר אל הכוחות הגלויים. לגביה עניני העולם מושללים בדרך ממילא.

ולכן, הרצון העצמי שמעל להתחלקות מתגלה דוקא כאשר עניני העולם מושללים בדרך ממילא:

כל עוד עניני העולם תופסים מקום כלשהו, וצריך לשלול אותם, הרי זוהי הוכחה, שהתגלתה אצלו רק בחינת "חיה", שעדיין אינה מאוחדת באיחוד מוחלט עם עצמותו ית'.

רק כאשר מלבד אלקות, כל הענינים – בבחינת "עבודה אחרת" – מושללים אצלו בדרך ממילא, עקב גילוי בחינת "יחידה", אשר בה אין שום נטיות וכו'⁶³, אז מגיעים לגילוי הרצון העצמי, כי היחידה מאוחדת עם ה"יחיד" – "חבוקה ודבוקה בך... יחידה לייחדך"⁶⁴.