174
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ו. התקרבות לדרגת משה – במשכן
לפי האמור לעיל, שהמשמעות של "לכהנו לי" בפסוק "ואתה הקרב אליך" היא לעשות את אהרן ואת בניו לכהנים, בשונה מהמשמעות של "לקדשו לכהנו לי" לגבי הבגדים, וכן של "לקדש אותם לכהן לי" לגבי המילואים, שהיא – הכנסתם לעבודת הכהונה, מובן, שמצד "הקרב... לכהנו לי" בלבד, ניתן היה להסיק, שמשה נצטווה למנותם מיד לכהנים. והכרחו של רש"י להסביר "לאחר שתגמור מלאכת המשכן" נובע מהמלים "ואתה הקרב אליך", כמוסבר לעיל בסעיף א'.
ההסבר לכך הוא:
בציווי למשה, למנות את אהרן ואת בניו לכהנים, נאמר: "ואתה הקרב אליך"27, שדוקא משה צריך לקרבם אליו, מפני שמשה כבר היה אז כהן28. לכן אמר לו הקדוש־ברוך־הוא "ואתה הקרב אליך את אהרן ואת בניו... לכהנו לי", שהוא יקרב את אהרן ואת בניו אליו, שגם הם יהיו כהנים29.
אך עדיין אין מובן:
א) אף אילו לא נאמר "ואתה הקרב אליך", אלא רק "לכהנו לי", היה ציווי זה מובן, לכאורה. מדוע מדגישה התורה "ואתה הקרב אליך"?
ב) השאלה אף קשה יותר: מעלתו המיוחדת של משה אינה דוקא בנושא הכהונה, אלא בדברים אחרים, שאליהם אין הכהנים קשורים, לכאורה. כמוזכר לפני כן בפרשת יתרו30, שרק משה היה יכול לעלות להר, ואילו "הכהנים...
הערות
- 27. דלכאורה "אליך" – מיותר. יתרה מזו – בסתירה לההמשך "לכהנו לי".
- 28. ראה רש"י פרשתנו כט, כד: "ומשה כהן". ולא מסתבר לומר (ע"ד הפשט) שנעשה כהן רק למשך ימי המילואים (היינו שנענש ולא ניתנה לו כהונה – רש"י שמות ד, יד – ואח"כ ניתנה לו למשך ימי המילואים ואח"כ שוב נלקחה ממנו!) – ומסתבר שלאחר ימי המילואים פסקה ממנו כהונה. ובלאה"כ משמע כן – שהרי נטילת כהונה ממשה קשורה ב"הוא (אהרן) יהי' כהן" – רש"י שם, וזה התחיל בסוף ימי המילואים. או י"ל דס"ל כהמ"ד (זבחים קב, א) שלא פסקה כהונה אלא מזרעו של משה. ומ"ש רש"י (שמות שם) "ואתה לוי", כוונתו בנוגע לסיומו שם "בניו יקראו על שבט הלוי"*. ומ"ש רש"י (אמור כא, כב) "שהותרו לזר שאכל משה בשר המילואים" – כבר עמדו על זה מפרשי רש"י שם, עיי"ש**.
- 29. ראה עד"ז ראב"ע כאן.
- 30. יט – כב, כד.
- . ראה בארוכה לקו"ש חכ"ו ע' 2 (הערה 16), בביאור פרש"י (שמות א, כא) "בתי כהונה ולוי'" – ששניהם (כהונה ולוי') קאי על משה (שהרי אהרן נולד לפני ש"ותחיין את הילדים"). וכוונתו ב"כהונה ולוי'" הוא – למשה ולבניו, או לשני זמנים שהיו במשה עצמו, וממה שמקדים כהונה ללוי' מוכח שהי' כהן גם לפני ימי המילואים.
- . ואולי י"ל, שכהונת משה, מכיון ששימש בחלוק לבן, לא הי' בה הענין ד"לקדשו לכהנו לי" ולכן נחשב לזר לגבי כהונה זו (ראה לעיל הערה 22). ועפ"ז יומתק הקס"ד שבעל מום מותר באכילת קדה"ק (אף שפשוט שזר שאינו מזרע אהרן אסור בהם),כיגםבע"מ,אףשהואפסוללעבודה(שירות), יש בו התואר דכהונה, ולא לקדשו לכהנו לי לשון שירות.
רש"י על שמות כ״ט:כ״ד - הטקסט מספריא
על כפי אהרן: והנפת. שְׁנֵיהֶם עֲסוּקִים בִּתְנוּפָה – הַבְּעָלִים וְהַכֹּהֵן, הָא כֵּיצַד? כֹּהֵן מַנִּיחַ יָדוֹ תַּחַת יַד הַבְּעָלִים וּמֵנִיף; וּבָזֶה הָיוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו בְּעָלִים, וּמֹשֶׁה כֹּהֵן:
תנופה. מוֹלִיךְ וּמֵבִיא לְמִי שֶׁאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם שֶׁלּוֹ; תְנוּפָה מְעַכֶּבֶת וּמְבַטֶּלֶת פֻּרְעָנֻיּוֹת וְרוּחוֹת רָעוֹת, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד לְמִי שֶׁהַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ שֶׁלּוֹ, וּמְעַכֶּבֶת טְלָלִים רָעִים (מנחות ס"ב):
על כפי אהרן … והנפת [AND THOU SHALT PUT ALL] IN THE HANDS OF AARON … AND THOU SHALT WAVE THEM — The rule is that both of them take part in the waving ceremony, the “owner” and the priest. How is this done? The priest places his hand beneath the “owner’s” hand, and thus does the waving (Menachot 61b) — and in case of this offering Aaron and his sons were the “owners” and Moses the priest, and therefore Scripture enacts as stated here.
תנופה A WAVE OFFERING — He moved it about horizontally in all directions to the glory of Him to Whom belong the four quarters of the world. This waving was symbolical of preventing and making of none effect misfortune and destructive winds. Then he moved it upwards and downward to the glory of Him to Whom belong heaven and earth and this was symbolical of keeping away injurious dews (Menachot 62a).
רש"י על שמות ד׳:י״ד - הטקסט מספריא
ויחר אף. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר כָּל חֲרוֹן אַף שֶׁבַּתּוֹרָה עוֹשֶׂה רֹשֶׁם וְזֶה לֹא נֶאֱמַר בּוֹ רֹשֶׁם וְלֹא מָצִינוּ שֶׁבָּא עֹנֶשׁ עַ"יְ אוֹתוֹ חָרוֹן; אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי אַף בְּזוֹ נֶאֱמַר בּוֹ רֹשֶׁם – הלא אהרן אחיך הלוי – שֶׁהָיָה עָתִיד לִהְיוֹת לֵוִי וְלֹא כֹּהֵן, וְהַכְּהֻנָּה הָיִיתִי אוֹמֵר לָצֵאת מִמְּךָ, מֵעַתָּה לֹא יִהְיֶה כֵן אֶלָּא הוּא יִהְיֶה כֹּהֵן וְאַתָּה הַלֵּוִי, שֶׁנֶּאֱמַר "וּמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים בָּנָיו יִקָּרְאוּ עַל שֵׁבֶט הַלֵּוִי" (דהי"א כ"ג) (זבחים ק"ב):
הנה הוא יצא לקראתך. כְּשֶׁתֵּלֵךְ לְמִצְרַיִם:
וראך ושמח בלבו. לֹא כְשֶׁאַתָּה סָבוּר, שֶׁיְּהֵא מַקְפִּיד עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה עוֹלֶה לִגְדֻלָּה; וּמִשָּׁם זָכָה אַהֲרֹן לַעֲדִי הַחֹשֶׁן הַנָּתוּן עַל הַלֵּב (שבת קל"ט):
ויחר אף AND [THE LORD’S] WRATH GLOWED — Rabbi Joshua the son of Korcha said: wherever the term “and God’s wrath glowed” occurs in the Scriptures it leaves a definite impression (mention of punishment of some kind follows), but here no such result is mentioned, for we do not find that any punishment came upon Moses in consequence of that anger of God. Rabbi José said to him: As a matter of fact here, too, some definite result is mentioned, viz., הלא אהרן אחיך הלוי “Is not Aaron the Levite thy brother?” — which implies, that he was destined to be a Levite (an attendant on the priests) and not a priest, — and I intended that the priesthood should proceed from you. Now, however, this shall not be so, but he will be the Priest and you the Levite, as it is said, (I Chronicles 23:14) “But as for Moses the man of God his sons are named among the tribe of Levi” (Zevachim 102a).
הנה הוא יצא לקראתך HE WILL BE GOING FORTH TOWARDS THEE, when you will be going to Egypt.
וראך ושמח בלבו AND WHEN HE SEETH THEE, HE WILL BE GLAD IN HIS HEART — not as you believe, that he will be angry with you because you have attained a high position. In consequence of this, Aaron was privileged to wear the ornament of the breastplate which was placed over his heart (cf. Exodus 28:29) (Shabbat 139a; Exodus Rabbah 3:17).
רש"י על שמות א׳:כ״א - הטקסט מספריא
ויעש להם בתים. בָּתֵּי כְהֻנָּה וּלְוִיָּה וּמַלְכוּת שֶׁקְּרוּיִין בָּתִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה' וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ" (מלכים א ט׳:א׳), כְּהֻנָּה וּלְוִיָּה מִיּוֹכֶבֶד וּמַלְכוּת מִמִּרְיָם. כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה:
ויעש להם בתים HE MADE THEM HOUSES — houses (dynasties) of the priesthood and the Levites and of royalty which are all termed בתים, “houses”, as it is said, (1 Kings 9:1) “and Solomon built the house of the Lord and the house of the king”: “the house of the Lord” i. e. a dynasty of priests and Levites — from Jochebed (Shifrah); and “the house of the king”, i. e. a royal dynasty — from Miriam (Puah), just as it is stated in Treatise Sotah 11b.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך לב צו צו מאותו ספר זבחים קב, א
- לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו ערב יום הכפורים, לפני כל נדרי, ה'תש"נ מאותו ספר זבחים קב, א
- לקוטי שיחות כרך ד קרח שיחה א מאותו ספר זבחים קב, א
- לקוטי שיחות כרך ו תשא שיחה א מאותו ספר זבחים קב, א
- לקוטי שיחות כרך יח חג השבועות שיחה ב מאותו ספר זבחים קב, א
- לקוטי שיחות כרך יח בלק שיחה ג מאותו ספר זבחים קב, א
- לקוטי שיחות כרך יח בלק שיחה ג מאותו ספר זבחים קב, א
- לקוטי שיחות כרך יט שופטים שיחה א מאותו ספר זבחים קב, א
- לקוטי שיחות כרך כא שמות שיחה א מאותו ספר זבחים קב, א
- לקוטי שיחות כרך כג פינחס שיחה ב מאותו ספר זבחים קב, א
- לקוטי שיחות כרך כה חיי שרה שיחה ג מאותו ספר זבחים קב, א
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג זבחים קב, א
- תורת מנחם תשט"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות זבחים קב, א
- תורת מנחם ר"ד* ז-ט** תשרי, ה'תשכ"ה זבחים קב, סע"ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, ה' תמוז, ה'תשכ"ב זבחים קב, א
- תורת שמואל תר"ם ויאמר משה אל העם אל תיראו זבחים קב, א
- תורת שמואל תרמ"א הקבצו ושמעו זבחים קב, ב
- תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא הוא אהרן ומשה זבחים קב, א
- שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק שלישי זבחים קב , ב
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת סג זבחים קב, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, ג' תמוז, ה'תשכ"ח זבחים קב, א