162

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה ב

תרומה

א. היתדות "אם תחובין... או

קשורין..."

בסוף פרשתנו מסביר רש"י אודות היתדות1 (א) כיצד נראו – "כמין נגרי נחושת", (ב) למה שימשו – "עשויין ליריעות האהל ולקלעי החצר קשורים במיתרים סביב סביב בשיפוליהן כדי שלא תהא הרוח מגביהתן".

לאחר מכן ממשיך רש"י ואומר:

ב "ואיני יודע* אם תחובין בארץ או קשורין ותלויין וכובדן מכביד שיפולי היריעות שלא ינועו ברוח. ואומר אני ששמן מוכיח עליהם שהם תקועין בארץ, לכך נקראו יתדות. ומקרא זה2 מסייעני: אהל בל יצען, בל יסע יתדותיו לנצח".

בכך אין מובן:

א) דברי רש"י "ששמן מוכיח עליהם שהם תקועין בארץ". כיצד מוכח מהשם "יתדות" שהם "תקועין בארץ"3? ואם רש"י סובר, שהשם "יתדות" מוכיח בודאות שהם "תקועין בארץ", כיצד אומר הוא עצמו לפני כן "ואיני יודע אם תחובין בארץ", שהדבר אינו ידוע?

לפי נוסחאות מסויימות, הרי תוספת זו, החל מ"ואומר אני" ועד לסוף הפירוש, אינה לשון רש"י עצמו, אלא נוספה על ידי תלמידו4. אך גם לפי נוסחאות אלו אין לתרץ, שלרש"י אכן

הערות

  1. 1. אין לומר כדעת הדפוסים שראיתי – שהדפיסו התיבה "יתדות" באותיות ובאופן שמדפיסים התיבות שרש"י מעתיקן מן הכתוב – שזהו ד"ה חדש על תיבת "יתדות" שבקרא – דא"כ הו"ל לרש"י להעתיק "יתדותיו" שקדמה ל"יתדות". ולכן נ"ל: א) שרש"י מבאר דברי עצמו* באותו ד"ה "לתקוע יתדות". וכ"מ בדפוס הא' דפרש"י שבו תיבת יתדות אינה מובדלת בנקודה לא לפני' ולא לאחרי'** כבשאר תיבות שנעתקו מהכתוב. אלא שעפ"ז יוקשה ההמשך "נחושת" "בשיפוליהן" – שהרי בפרש"י קורא "יתדות" גם ל"ווי" העמודים שהיו מכסף, ולמעלה. ולכן נ"ל יותר לומר ב) דבכת"י הראשונים דפרש"י הי' כתוב "יתדות'" (וכוונתו ל"יתדותיו" דקרא – (וכרגילות מעתיקי כת"י לקצר מלאכתם ע"י ר"ת, קו וכיו"ב)), ואחד המעתיקים החליט שהקו מיותר, שהרי כתוב בקרא יתדות, ולא שם לבו ש"יתדותיו" קדם לה, ושבשתא כיון דעל על.
  2. *. בבמדב"ר (פי"ב, יט) שהיו נועצים היתדות בארץ. וכנראה שגירסא אחרת הייתה לרש"י. ובלאה"כ צ"ל כן, שהרי לרש"י (נשא ד, לב) היו יתדות גם במשא בני גרשון, משא"כ לגירסתנו בבמדב"ר שהיא כדעת הרמב"ן (נשא שם).
  3. 2. ישעי' לג, כ.
  4. 3. וגם אינו מובן: בשביל מה מסיים "לכך נקראו יתדות", דלכאורה – מיותר?
  5. 4. יוסף בר שמעון.
  6. . ע"ד פרש"י ואתחנן ו, ו.
  7. . תח"י רק צילום – פאטאסטאט© – מדפוס הראשון, ואפשר שאינו ברור כ"כ, אבל מהריוח שבין התיבות נראה שלא היו בו הנקודות.

מצוטט בעמוד אחד

תורת מנחם 1
  1. מב - שנת תשכ"ה - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ תרומה, ד' אדר-ראשון, ה'תשכ"ה לקו"ש ח"ו ע' 162

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.