162

הערות

1. 1. אין לומר כדעת הדפוסים שראיתי – שהדפיסו התיבה "יתדות" באותיות ובאופן שמדפיסים התיבות שרש"י מעתיקן מן הכתוב – שזהו ד"ה חדש על תיבת "יתדות" שבקרא – דא"כ הו"ל לרש"י להעתיק "יתדותיו" שקדמה ל"יתדות". ולכן נ"ל: א) שרש"י מבאר דברי עצמו* באותו ד"ה "לתקוע יתדות". וכ"מ בדפוס הא' דפרש"י שבו תיבת יתדות אינה מובדלת בנקודה לא לפני' ולא לאחרי'** כבשאר תיבות שנעתקו מהכתוב. אלא שעפ"ז יוקשה ההמשך "נחושת" "בשיפוליהן" – שהרי בפרש"י קורא "יתדות" גם ל"ווי" העמודים שהיו מכסף, ולמעלה. ולכן נ"ל יותר לומר ב) דבכת"י הראשונים דפרש"י הי' כתוב "יתדות'" (וכוונתו ל"יתדותיו" דקרא – (וכרגילות מעתיקי כת"י לקצר מלאכתם ע"י ר"ת, קו וכיו"ב)), ואחד המעתיקים החליט שהקו מיותר, שהרי כתוב בקרא יתדות, ולא שם לבו ש"יתדותיו" קדם לה, ושבשתא כיון דעל על.
2. *. בבמדב"ר (פי"ב, יט) שהיו נועצים היתדות בארץ. וכנראה שגירסא אחרת הייתה לרש"י. ובלאה"כ צ"ל כן, שהרי לרש"י (נשא ד, לב) היו יתדות גם במשא בני גרשון, משא"כ לגירסתנו בבמדב"ר שהיא כדעת הרמב"ן (נשא שם).
3. 2. ישעי' לג, כ.
4. 3. וגם אינו מובן: בשביל מה מסיים "לכך נקראו יתדות", דלכאורה – מיותר?
5. 4. יוסף בר שמעון.
6. . ע"ד פרש"י ואתחנן ו, ו.
7. . תח"י רק צילום – פאטאסטאט© – מדפוס הראשון, ואפשר שאינו ברור כ"כ, אבל מהריוח שבין התיבות נראה שלא היו בו הנקודות.