101

למלה "שמו" ושהזכרת שם המזבח עוררה לכך ש"ה' נסי".

ולפי האמור לעיל, בסעיף ו', מובן: אם נסביר כאן, שמשה קרא למזבח בשם המבטא "ה' נסי", יתעורר קושי: משה נצטווה "ושים באזני יהושע", והיה צריך לקיים זאת מיד⁴⁶. כיצד ייתכן שהוא עסק בנתינת שם למזבח לפני קיום הציווי "ושים..." – על ידי אמירתו "כי יד..."? והתורה אף מדגישה זאת ומספרת, שמיד לאחר הציווי "ושים...", לא זו בלבד שמשה בנה מזבח, אלא אף "ויקרא שמו...". לכן מפרש רש"י שהמלה "ויקרא" אינה מתייחסת למשה, אלא לשמו של המזבח, כדלעיל.

ח. קריאת שם המזבח – הודיה לה'

אך לאמיתו של דבר הסבר זה אינו כה "חלק", מפני כמה סיבות⁴⁷, ומהן:

שאלה זו – כיצד עסק משה בענינים אחרים לפני קיום הציווי "ושים..." על ידי אמירת "כי יד..." – אינה רק לגבי "ויקרא שמו", אלא גם מדוע "ויבן משה מזבח" אז, לפני קיום הציווי?

לכן הכרחי לומר, שכיון שבניית המזבח מהווה הודיה ושבח על הנצחון במלחמת עמלק ועל הבשורה הטובה "מחה אמחה..."⁴⁸, לכן בנה משה את המזבח מיד, כדי להודות לה' מיד,

ומשום כך, אפשר להסביר שב"ויקרא שמו" הכוונה היא למשה. ואין לשאול: כיצד ייתכן שמשה העניק שם למזבח לפני קיימו את ציווי ה', שהרי קביעת שם של הודיה היא חלק מההודיה. אם כך, מדוע אין רש"י מסביר שב"ויקרא שמו" הכוונה היא למשה?

ההסבר לכך הוא, ואף בלי הקושי הנ"ל נכון הוא:

בכל מקום שכתוב "ויקרא שמו" או "ותקרא" וכדומה⁴⁹, הכוונה היא לקריאת הדבר בשם ובמלים המופיעים בפסוק לאחר המלה "שמו", ולא שהדבר נקרא בשם אחר המביע את הענין שבפסוק⁵⁰. וכיון שבפסוקנו אי אפשר להסביר שמשה קרא למזבח בשם "ה' נסי", שהרי לא ייתכן שהמזבח ייקרא בשם ה',

לכן מסביר רש"י שב"ויקרא" אין הכוונה למשה, אלא ל"שמו של מזבח", ששם המזבח, אשר משה קבע כחלק