99
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
וכדי לשלול פירוש זה, אומר רש"י "ויאמר – משה"33, ומציין שהפסוק מופיע כהמשך לפסוק שלפניו, ולא כהמשך לפסוק שלפני פניו.
ו. כוונת משה – "מפתח" לתשובות
אך לשם מה אמר משה "כי יד על כס י־ה..."?
כבר הוסבר פעמים רבות, שרש"י מיישב או, לפחות, מתייחס בפירושו על התורה לכל השאלות המתעוררות בדרך הפשט. מכך שרש"י אינו מסביר במפורש מה היתה כוונת משה בדבריו "כי יד...", מובן, שרש"י סומך על כך שהדבר יובן על ידי דיוק בדברים, ודי בדיוק של הלומד את המקרא עצמו, בן חמש. כלומר, כל השאלות שהוזכרו לעיל על ביאור מלים אלו מהוות גם "מפתח" להבנת מטרתו של משה, לפי פירוש רש"י, באומרו "כי יד על כס י־ה...".
לפי פירוש רש"י, קיים משה בדבריו "כי יד..." את ציווי הקדוש־ברוך־הוא כאן "ושים34 באזני יהושע"35. ובהתאם לכך יובנו כל הקשיים שלעיל, כפי שיוסבר להלן בסעיפים י' ואילך.
ז. שמו של המזבח מעורר להכריז "ה' נסי"
לפי זה יובנו דברי רש"י על פסוק קודם "ויבן משה מזבח ויקרא שמו ה' נסי":
על "ויקרא שמו" מפרש רש"י "של מזבח". ועל "ה' נסי – הקדוש־ברוך־הוא עשה לנו כאן נס. לא שהמזבח קרוי ה', אלא המזכיר שמו של מזבח זוכר את הנס שעשה המקום, ה' הוא נס שלנו".
במבט ראשון נראה, שבפירושו "של מזבח" מתכוון רש"י לומר, שב"שמו" אין הכוונה לשמו של הקדוש־ברוך־הוא36, אלא לשמו של המזבח37. ובפירושו "והקדוש־ברוך־הוא עשה... לא שהמזבח קרוי ה'..." הוא מתכוון לומר, ש"ה' נסי"38 לא היה השם שקרא משה למזבח, אלא השם שנתן לו משה ביטא39 את המשמעות של "ה' נסי"40.
הערות
- 33. גם יש לומר: מכיון שלפי פירוש רש"י "ויקרא" קאי על שמו של מזבח ולא על משה (כדלהלן שם), לכן מפרש "ויאמר – משה".
- 34. בוא"ו המוסיף על "כתוב" – באותו זמן.
- 35. כ"ה גם בספורנו פסוק יד. אלא שבספורנו (שם, טו) מפרש, שאמירתו "כי יד גו'" הוא טעם על קריאתו "ה' נסי" ואזיל לשיטתי' (שם, יד) שגם "ויבן גו' ויקרא גו'" הוא קיום ציווי זה, משא"כ לפירש"י.
- 36. כבספורנו כאן.
- 37. רא"ם כאן.
- 38. מה שאין רש"י מעתיק גם תיבת "נסי" – י"ל כי עיקר הקושיא באם נפרש שהמזבח קרוי כן – הוא בתיבת ה', שהיא באה כאן בנפרד (משא"כ ב"אליעזר" וכיו"ב) והיא שמו של הקב"ה, ולא מתיבת "נסי". וראה לקמן הערה 45.
- 39. ובדוגמת שם אליעזר, שמורה על הענין ד"אלקי אבי בעזרי" (יתרו יח, ד). וראה רשב"ם כאן. רמב"ן וישלח לג, כ.
- 40. וע"ד פרש"י וישלח שם.
רמב"ן על בראשית ל״ג:כ׳ - הטקסט מספריא
וַיִּקְרָא לוֹ אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שֶׁהַמִּזְבֵּחַ קָרוּי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶלָּא עַל שֵׁם שֶׁהָיָה הַקָּבָּ"ה עִמּוֹ לְהַצִּילוֹ קָרָא שֵׁם הַמִּזְבֵּחַ עַל שֵׁם הַנֵּס, לִהְיוֹת שִׁבְחוֹ שֶׁל הקב"ה נִזְכָּר בִּקְרִיאַת הַמִּזְבֵּחַ, כְּלוֹמַר מִי שֶׁהוּא אֵל הוּא אֱלֹהִים לִי שֶׁשְּׁמִי יִשְׂרָאֵל. וְכֵן מָצִינוּ בְּמֹשֶׁה "וַיִּקְרָא שְׁמוֹ ה' נִסִּי" (שמות יז טו), לֹא שֶׁהַמִּזְבֵּחַ קָרוּי ה' אֶלָּא עַל שֵׁם הַנֵּס קָרָא שֵׁם הַמִּזְבֵּחַ לְהַזְכִּיר שִׁבְחוֹ שֶׁל הקב"ה, ה' הוּא נִסִּי. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ (מגילה יח) שֶׁהַקָּבָּ"ה קְרָאוֹ לְיַעֲקֹב אֵל. וְדִבְרֵי תּוֹרָה כְּפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע, מִתְחַלְּקִין לְכַמָּה טְעָמִים, וַאֲנִי לְיַשֵּׁב פְּשׁוּטוֹ בָּאתִי. כָּל זֶה לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל"ג:כ'). וְהִנֵּה צָדְקוּ דִּבְרֵי הָרַב בִּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא, וְיִהְיֶה טַעַם "לוֹ" כְּטַעַם "קָרָא לוֹ בִנְיָמִין" (בראשית ל"ה:י"ח), "וְקֹרָא לְךָ גֹּדֵר פֶּרֶץ" (ישעיהו נח יב). וְדַע כִּי הַמִּנְהָג הַזֶּה בְּיִשְׂרָאֵל כֵּן שֶׁיִּקְרְאוּ הַשֵּׁמוֹת בְּשִׁבְחֵי הָאֵל, כְּמוֹ צוּרִיאֵל (במדבר ג לה), צוּרִישַׁדָּי (שם א ו), כִּי יַגִּיד הַקּוֹרֵא שֶׁהָאֵל הוּא צוּרוֹ וְשַׁדַּי הוּא צוּרוֹ, וְכֵן עִמָּנוּ אֵל (ישעיהו ז יד), וְכֵן שֵׁם הַמָּשִׁיחַ ה' צִדְקֵנוּ (ירמיהו לג טז), וְשֵׁם יְרוּשָׁלַיִם ה' שָׁמָּה (יחזקאל מח לה), וְכֵן יַעֲשׂוּ בִּשְׁמוֹת מַלְאָכִים, גַּבְרִיאֵל (דניאל ח טז), מִיכָאֵל (שם ו כא), כִּי בַּעֲבוּר גְּדֻלַּת כֹּחָם יַגִּידוּ בִּשְׁמָם כִּי הַגְּבוּרָה לָאֵל וּמִי כָּמוֹהוּ. אֲבָל אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית ל"ג:כ') אָמַר "וּפְלַח עֲלוֹהִי קֳדָם אֵל אֱלָהָא דְּיִשְׂרָאֵל", וְיִהְיֶה טַעַם "לוֹ" כְּטַעַם בּוֹ, כְּדֶרֶךְ "כִּי בֹחֵר אַתָּה לְבֶן יִשַׁי" (שמואל א כ ל), "וְהֶחֱזִיק לוֹ" (שמואל ב טו ה), "לְמֵי מְרִיבָה" (במדבר כ כד). אוֹ יֹאמַר, וַיִּקְרָא אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְטַעַם "לוֹ" כְּטַעַם "אֵלֲכָה לִּי אֶל הַגְּדֹלִים" (ירמיהו ה ה), "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ" (בראשית י"ב:א'). וְעַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת הוּא כְּמִדְרַשׁ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּמַסֶּכֶת מְגַלֶּה (יח), מִנַּיִן שֶׁקְּרָאוֹ הקב"ה לְיַעֲקֹב אֵל, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּקְרָא לוֹ אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל", וְיֵשׁ בָּעִנְיָן הַזֶּה סוֹד גָּדוֹל, הִזְכִּירוּהוּ עוֹד בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה ע"ט:ח') בְּלָשׁוֹן אַחֵר, אָמַר לוֹ, אַתָּה אֱלוֹהַּ בָּעֶלְיוֹנִים וַאֲנִי אֱלוֹהַּ בַּתַּחְתּוֹנִים. יִרְמְזוּ לְמָה שֶׁהֵם אוֹמְרִים תָּמִיד שֶׁאִיקוֹנִין שֶׁל יַעֲקֹב חֲקוּקָה בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד, וְהַכַּוָּנָה שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

