ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ו בשלח שיחה ב

95

קובץ ה-PDF השיחה כולה מצוטט ב־2 עמודים חיפוש חדש

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

הקודמות, שבזמן השבועה מרימים את היד, כנאמר אצל אברהם "הרימותי ידי"⁷, ואצל הקדוש־ברוך־הוא בעצמו נאמר "נשאתי את ידי"⁸. וכיון שבמלים "כי יד על כס י־ה" הכוונה היא שהקדוש־ברוך־הוא נשבע, לכן מובן, שהוא הרים ידו – "ידו של הקדוש־ברוך־הוא הורמה". ואז לא ייתכן שהיד תהיה מונחת על הכסא, שהרי כאשר היושב על הכסא מרים ידו, היא גבוהה בהרבה מן הכסא. ולכן מפרש רש"י⁹ "הורמה לישבע בכסאו".

אך יש להבין: מדוע בכלל צריך רש"י לפרש שב"יד על כס י־ה" הכוונה היא לשבועה, ומשום כך עליו לפרש ש"ידו של הקדוש־ברוך־הוא הורמה...", ובכך להוציא את המלים "יד על כס" ממשמעותן הפשוטה¹⁰? והרי באפשרותו לבאר, כפי שמסבירים כמה מפשטני המקרא – "כשתהיה ידי וחוזק על כסא י־ה, שזהו כסא מלכי ישראל¹¹, אז תהיה מלחמה בעמלק"¹², ואז משמעות המלים "יד על כס" היא כפשוטן¹³?

כן יש להבין את דברי רש"י "מלחמה (פיסקא סז). ראב"ע ורמב"ן כאן). ובפרט שכבר פירש רש"י לעיל (מקץ מא, מ) ש"כסא הוא לשון מלוכה".

12) כה"יש מפרשים" שהובאו ברשב"ם ורמב"ן כאן. וראה עד"ז סנה' וספרי שם. מכילתא כאן. ראב"ע ודעת זקנים מבעה"ת כאן.

13) ראה רמב"ן כאן: "וע"ד הפשט נכון הוא", משא"כ על פרש"י כותב "ומדרש חכמים הוא"*.

הרשב"ם כאן שולל פי' זה, כי לפי"ז "שבי תהי' יד הי' לו לומר"** (כיון שויאמר קאי על הקב"ה^***). אבל [נוסף על מה שגם לפי פי' זה אפשר לפרש "ויאמר – משה", הרי גם באם ישנו איזה הכרח שלפי פי' זה קאי "ויאמר" על הקב"ה]

ברש"י (וירא יט, כד) "דרך המקראות לדבר כן". וקושיית הרשב"ם כאן הוא לשיטתו הוא בפ' וירא שם: "וה' המטיר – המלאך גבריאל. מאת ה' – שכינה ממש". וראה גם פ' משפטים (כד, א), שהרשב"ם מפרש שם "אמר – מלאך",

הערות

7. לך יד, כב. ובפרש"י שם: לשון שבועה.
8. וארא ו, ח (וברש"י שם: הרימותי' לישבע כו'). וראה גם האזינו (לב, מ): כי אשא גו' ידי (וברש"י שם: בשבועה).
9. וכן מדגיש בפ' וארא שם.
10. ונוסף לזה: לפי פירוש רש"י (מה שאין כן להפי' שנסמנו לקמן הערה 12) ש"יד" קאי על ידו של הקב"ה, הוצרך לכתוב "י־ה" לפני תיבת "כס" בסמיכות ל"יד" (דמהי הפשיטות ב"יד" דקאי על ידו של הקב"ה יותר מב"כס") – אבל ראה להלן הערה 17.
11. שהרי הפירוש "יד – חוזק" הוא גם לפי פרש"י (ראה רש"י פרשתנו יד, לא), וכן מה שכסא מלכי ישראל נקרא "כסא הוי'" מפורש בכתוב (דה"א כט, כג. כבמס' סנהדרין (כ, ב). ספרי ראה משא"כ רש"י לא הוזקק לפרש שם מאומה.
12.
13.
***. כדמוכחמהלשון(דהישאומריםשברשב"ם) "כשתהי' ידי וחוזק על כסא י־ה כו'" – שהרשב"ם משנה מלשון הכתוב "יד" וכותב "ידי" [אע"פ שתומ"י מעתיק בדיוק לשון הכתוב "יד" – וב' פעמים (שלכן אין לומר שזוהי טעות הזעצער – כיון שטעות כיו"ב באה מפני סירכא דלישנא, ולא טעות לכתוב – לשנות ולחדש!)] אבל ברשב"ם הוצאת ברמבורג (ת"א, תשכ"ה. מהוצאת "ברסלויא תרמ"ב ע"פ כת"י וספרים נדפסים"): כשתהי' יד (לא "ידי") וחוזק כו'. וכ"ה ברמב"ן כאן: כאשר תהי' יד על כסא ה'.
. אין לומר שב"ומדרש חכמים הוא" כוונתו על סיום פירש"י "ומהו כס כו'" – שהרי בה"יש מפרשים" שמביא תיכף לאח"ז, מפרש רק כללות הענין ד"יד על כס", ולא הטעם על מה שנאמר "כס" ולא "כסא".
. אבל – בכו"כ דפוסי הרשב"ם הגירסא "שכי תהי' יד כו'" (לא "שבי כו'").

מצוטט ב־2 עמודים

תורת מנחם 2

מב - שנת תשכ"ה - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשכ"ה לקו"ש ח"ו ע' 95
נט - שנת תש"ל - חלק שני ‹ שיחת ש"פ בשלח, י"ז שבט, ה'תש"ל לקו"ש ח"ו ע' 95

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.