53
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ולכן, כשמקבלים זאת כהלכה למשה מסיני, הרי ההיפך מהנהגה זו, כאשר בכל זאת "מישקל שקלי", מושללת הרבה יותר לפי שכל האדם, והיא נס גדול הרבה יותר, מאשר כשסוברים שענין זה הוא דרבנן.
מכך יוצא, שלפי הדעה ש"גמירי" היא הלכה למשה מסיני, הרי נטילת המטר הוא נס גדול הרבה יותר.
ח. כוחה של תשובת פרעה
פירוש רש"י מכיל גם "יינה של תורה"28, ושני פירושי רש"י אלו קשורים גם לענין של פנימיות התורה, לענין התשובה – כפי שהוא מואר על־פי תורת החסידות.
מכת "ברד", ככל המכות האחרות, הגיעה אל פרעה עקב חטאו, אשר מרד בקדוש־ברוך־הוא ולא שחרר את בני ישראל ממצרים. אך כאשר הוא אמר "חטאתי... ואני ועמי הרשעים" – וידוי וחרטה על העבר, ו"ואשלחה אתכם ולא תוסיפו לעמוד" – קבלה לעתיד, ביטלה חזרתו זו בתשובה את העונש – "ויחדלו הקולות והברד ומטר לא נתך ארצה".
אך כאן מתעוררת השאלה: האם תשובתו היתה כה עצומה, שהיה בכוחה לבטל את העונש, את הברד, לחלוטין? כיון שכל עונש הוא תוצאה של החטא עצמו29, כנאמר30 "תייסרך רעתך", שהרע עצמו מייסר, לכן, אם החזרה בתשובה מחקה את החטא לחלוטין, הרי היא ביטלה את עונש הברד, שהוא תוצאה של החטא – ולפי דעה זו יש להסביר כפירושו השני של רש"י – "לא הוצק", שמציאותו של המטר התבטלה.
או שאפשר לומר, שלא היה בכוח תשובתו של פרעה למחוק ולשרש את החטא לחלוטין, וממילא – גם לא את הייסורים הנובעים ממנו. אלא, כיון שבמעשה הוא בכל זאת חזר בתשובה, די היה בכך כדי להסיר את עונש הברד במעשה – את תוצאת החטא בפועל ממש. לפי דעה זו יש להסביר את הדברים לפי הפירוש הראשון של רש"י – "לא הגיע" – שהתשובה הביאה לידי כך שהעונש לא יגיע אליהם, אך הוא נשאר במציאותו31.
הערות
- 28. היום יום ע' כד.
- 29. ראה הדיעות בזה בשל"ה בית אחרון (יב, א־ב). במקומות המסומנים בהערה שלאח"ז מוכח כהדיעה שהובאה בפנים. וב"ביאורים לאגה"ת" (לקו"ב לתניא ח"ב ע' קכט ואילך) – שגם בתניא מוכח כן. עיי"ש.
- 30. ירמי' ב, יט. שעה"ת (לאדמו"ר האמצעי) ח"א ו, ג. וראה גם שם נ, סע"ב.
- 31. לכאורה אפשר לומר, שהטעם לפירוש הראשון שברש"י הוא: מכיון שנתהווה כבר המטר במציאות (וי"ל דצ"ל נס ע"ז – כי אין המטר רגיל כלל במצרים כנ"ל סעיף ד'), אין סברא לומר שע"י ביטול החטא יתבטל גם המטר ממציאותו, כי לאחרי התהוותו אינו תלוי בהחטא [ובפרט לפי דיעה השני' שבשל"ה שם]. אבל אינו – כי מכיון ש"לא נתך" הי' ע"י נס גם להפירוש "לא הגיע" [ובפשטות – נס גדול יותר מאשר להפי' "לא הוצק"], הרי מובן שבאם הי' מתבטל החטא הי' מתבטל ממילא גם המטר שנעשה בסיבתו. ו[עיין שבת (צז, א) – הובא בפרש"י (שמות ד, ז) דרק משום ממהרת כו'. וי"ל. אבל בכל אופן כאן שאני, שהרי] באם הי' המטר קיים – הרי צ"ל נס נמשך כל הזמן שלא ירד ויגיע ארצה. וכמו נס דקריעת ים סוף (היפך בטבע המים – ראה שהיחוה"א פ"ב) שבאם הי' נפסק הרוח כרגע היו המים חוזרים ונגרים.
רש"י על שמות ד׳:ז׳ - הטקסט מספריא
ויוצאה מחיקו והנה שבה כבשרו. מִכָּאן שֶׁמִּדָּה טוֹבָה מְמַהֶרֶת לָבֹא מִמִּדַּת פֻּרְעָנוּת, שֶׁהֲרֵי בָרִאשׁוֹנָה לֹא נֶאֱמַר "מֵחֵיקוֹ" (שם):
ויוצאה מחיקו והנה שבה כבשרו AND HE BROUGHT IT OUT OF HIS BOSOM AND, BEHOLD, IT HAD RETURNED AS HIS OTHER FLESH — From this we may infer that the measure of Divine good comes more quickly than the measure of the punishment He inflicts, for in the former case it does not say מחיקו after the word ויוצאה. (Shabbat 97a; Exodus Rabbah 3:13).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

