53

ולכן, כשמקבלים זאת כהלכה למשה מסיני, הרי ההיפך מהנהגה זו, כאשר בכל זאת "מישקל שקלי", מושללת הרבה יותר לפי שכל האדם, והיא נס גדול הרבה יותר, מאשר כשסוברים שענין זה הוא דרבנן.

מכך יוצא, שלפי הדעה ש"גמירי" היא הלכה למשה מסיני, הרי נטילת המטר הוא נס גדול הרבה יותר.

ח. כוחה של תשובת פרעה

פירוש רש"י מכיל גם "יינה של תורה"²⁸, ושני פירושי רש"י אלו קשורים גם לענין של פנימיות התורה, לענין התשובה – כפי שהוא מואר על־פי תורת החסידות.

מכת "ברד", ככל המכות האחרות, הגיעה אל פרעה עקב חטאו, אשר מרד בקדוש־ברוך־הוא ולא שחרר את בני ישראל ממצרים. אך כאשר הוא אמר "חטאתי... ואני ועמי הרשעים" – וידוי וחרטה על העבר, ו"ואשלחה אתכם ולא תוסיפו לעמוד" – קבלה לעתיד, ביטלה חזרתו זו בתשובה את העונש – "ויחדלו הקולות והברד ומטר לא נתך ארצה".

אך כאן מתעוררת השאלה: האם תשובתו היתה כה עצומה, שהיה בכוחה לבטל את העונש, את הברד, לחלוטין? כיון שכל עונש הוא תוצאה של החטא עצמו²⁹, כנאמר³⁰ "תייסרך רעתך", שהרע עצמו מייסר, לכן, אם החזרה בתשובה מחקה את החטא לחלוטין, הרי היא ביטלה את עונש הברד, שהוא תוצאה של החטא – ולפי דעה זו יש להסביר כפירושו השני של רש"י – "לא הוצק", שמציאותו של המטר התבטלה.

או שאפשר לומר, שלא היה בכוח תשובתו של פרעה למחוק ולשרש את החטא לחלוטין, וממילא – גם לא את הייסורים הנובעים ממנו. אלא, כיון שבמעשה הוא בכל זאת חזר בתשובה, די היה בכך כדי להסיר את עונש הברד במעשה – את תוצאת החטא בפועל ממש. לפי דעה זו יש להסביר את הדברים לפי הפירוש הראשון של רש"י – "לא הגיע" – שהתשובה הביאה לידי כך שהעונש לא יגיע אליהם, אך הוא נשאר במציאותו³¹.