46

הערות

1. 1. פרשתנו ט, לג.
2. 2. ודוקא לא ע"ד הפשט צ"ל ראי' ע"ז או הודעת הכלל כל תיבה כו' (יבמות יג, ב ובכ"מ)*. וגם ע"ד הפשט – במקום שמשמע אחרת או שיש איזו קושי**.
3. 3. נח יא, לא. לך יב, ה. ועוד.
4. 4. דניאל ט, יא.
5. 5. כפירוש הרס"ג ורש"י שם. ויפלו שמה והנשארים הרה (בהר) – נסו. ופי' זה שולל רש"י. ועפ"ז יומתק מה שרש"י מעתיק גם תיבת "נסו"; ועד"ז "פדנה אדם" ו"ביתה בתואל" – דגם כשהשם משתי תיבות – ישנו הכלל, והה"א באה (באמצע השם!) בסוף התיבה שצ"ל הלמ"ד בתחילתה. ובזהיומתקשרש"י (בהנ"לובתהליםט,יח) בוחר בגירסת הבבלי – כל "תיבה" ולא בזו דירושלמי (יבמות פ"א ה"ו) וב"ר (פ"נ, ג. ועוד) כל "דבר". – ואין להקשות מדבלתיימה (הובא כדוגמא להכלל – ביבמות שם) – שהשם הוא, לכאורה, עלמון דבלתיים – ואינו – שהרי בכתוב (מסעי לג, מו־מז) ויחנו בעלמון דבלתימה ויסעו מעלמון גו' – אצ"ל למ"ד בתחלתה. אלא שהש"ס מפרש השם: עלמון (הפונה וכיו"ב) לדבלתים. ומצינו העיר בית דבלתים (ירמי' מח, כב) והיא בסמיכות לדיבון ונבו וכו', שמזה נראה שהיינו דבלתיימה, והה"א באה במקום הלמ"ד. ולהעיר שגם עלמון – בפ"ע – שם (בארץ ישראל – יהושע כא, יח).
6. . ועד שאמרו (יבמות שם – לפי דעת ב"ש) "מי כתיב לחוץ חוצה כתיב". וגם אליבא דב"ה שמתרץ שם "כיון דכתיב חוצה כמאן דכתיב לחוץ דמי .. כל תיבה שצריכה למ"ד בתחלתה כו'" הוא לפי "שמיבעי להו לכדר"י אמר רב .. שאין קדושין תופסין ביבמה", אבל אלולי זאת, היו מפרשים שאינו כמו לחוץ.
7. . ומה שבפ' לך (יד, י) ותולדות (כח, ב) מביא רש"י ראי' לזה מהכלל "כל תיבה כו'" – אף שאינו מפרש מאומה בפסוקים קודמים מצד רוב הפשיטות שבזה כמ"ש בפנים – י"ל כי תיבת "הרה" (בפ' לך) יל"פ דקאי אדלעיל: ויצא מלך סדום גו' (ואח"כ) ויערכו אתם מלחמה בעמק גו' ועמק גו' בארות גו'