262

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

לפרשן, כי משמעותן מובנת מפירוש קודם של רש"י (בפרשת וישב).

ב. היתרון שבכל אחד מן הפירושים

מלימוד פירוש רש"י בפרשת וישב יוצא, במבט ראשון, שהיתרון בפירוש הראשון, "אחיות תאומות נולדו...", הוא, שלפיו משמעות המלה "בנותיו" היא כפשוטה; והמעלה בפירוש השני "בנותיו – כלותיו" היא, שלפיו אין צורך בחידוש כה עצום, שהיו ליעקב בנות רבות, דבר שאינו מוזכר כלל בכל התנ"ך!

ובמיוחד, כאשר במקרים דומים יש בתורה לפחות רמז לכך – על שלוש התאומות שנולדו עם קין ועם הבל, רומזת התורה על ידי הוספת המלה "את" שלוש פעמים7; וכן התאומה של בנימין (לפי הפירוש של "ורבותינו דרשו") נלמדת על ידי המלה "גם"8, שהתורה מוסיפה שם. וכיון שלגבי כל השבטים האחרים אין שום רמז לענין זה (חוץ משמעון, שלגביו נאמר9 "ויתן

הערות

  1. 7. בראשית ד, א־ב ופרש"י שם. (וכ"ה גם בב"ר פכ"ב, ג וברש"י שם).
  2. 8. וישלח לה, יז ופרש"י שם. (וכ"ה גם בב"ר פפ"ב, ח וברש"י ומ"כ שם).
  3. 9. ויצא כט, לג (ד"את" מיותר*). ויש לומר, שגם לפי דעת ר"נ, נולדה תאומה עם שמעון (ולפי
  4. . לכאורה י"ל שכן הוא סגנון הכתוב – וכמו ח"ש כד, לו; כה, ה. ועוד. [וכן י"ל ג"כ בפרש"י ותלד את קין – שזהו הסגנון לאחרי "ותלד" וכמוש"כ שם (ד, יז־יח, ובכל הדורות שמאדם ועד אברהם), שהרי אאפ"ל דעת ר"י, נולדה עמו תאומה יתירה). ומה שרש"י לא פירש זה גבי שמעון – כי סומך עצמו על מה שפירש גבי קין והבל (ד, ב). ועפי"ז יומתק א) מה שרש"י (בפ' וישב) כותב את פירושו על "וכל בנותיו" – אף שלכאורה תיבת "בנותיו" לחוד, ג"כ אינה מובנת בלא פרש"י, שהרי היא ל' רבים – אלא – לשון רבים מובן הוא, כי (נוסף על מה שלהפירוש ד"ורבותינו דרשו" נולדה תאומה עם בנימין גם לדעת ר"נ) גם לפי פשוטו נולדה תאומה עם שמעון. (וראה להלן סעיף ו' – באופן אחר). ב) דיוק לשון רש"י "אחיות תאומות נולדו עם כל שבט ושבט" – בכדי להדגיש שכוונתו היא לכל שבט ממש**. שנולדו תאומות עם שם חם ויפת. ובכ"ז פרש"י דאת קין כו' מרבה תאומות: א) באותו הפסוק מסיים "את ה'" ופי' עם, ב) בפסוק שלאח"ז – ב"פ "את" – כ"ז מכריח לומר אשר "ג' אתים ריבויים הם כו' עם קין ועם הבל כו'". ועפ"ז מתורץ מה שרש"י שם: 1) מאחר פי' "את קין", לאחרי פי' "את ה'", 2) מדגיש שיש ג' אתים]. וי"ל דמזה גופא דכותב בסגנון זה (ולא "ויוסיף לי בן" – ע"ד ל, כד – או כיו"ב) משמע ד"את" שבכאן ריבוי הוא, וע"ד הנ"ל בקין והבל.
  5. . ומה שבפ' וישלח (לה, יז) כותב רש"י "עם כל שבט" – ולא "עם כל שבט ושבט" – כי פירושו שבפ' וישלח קאי גם להסברא (דלהלן בפנים ההערה) שרק עם בני לאה ורחל נולדו תאומות. עוד י"ל: אפילו באם נאמר שלפי סברא זו נולדה עם בנימין רק תאומה אחת (כדלהלן בשולי הגליון הג' (שלאח"ז)), ורש"י הרי כותב תאומה יתרה – מובן מזה שפי' כאן הוא לפי הדעה שגם עם בני בלהה וזלפה נולדו תאומות (כדלהלן שם וראה גם להלן הערה 36), וא"כ – (ע"פ הנ"ל) הול"ל שבט ושבט? והתירוץ: מכיון שהדיעה ש"עם כל שבט נולדה תאומה" מובנת מעצמה, גם בלי פירש"י, כדלהלן סעיף ה' (ורש"י כותב זאת רק בדרך אגב – בכדי לסיים שעם בנימין נולדה תאומה יתירה, כדלהלן סעיף ד'), הרי אינו צריך להדגיש (באווארענען)© שכוונתו היא לכל שבט ממש. משא"כ בפ' וישב (ששם מקום ביאור דיעה זו – ולא דרך אגב. ועוד) שמדיוק "וכל בנותיו" מוכח כדעת ר"נ (כדלהלן סעיף ו') ובכל זה מחדש אחיותיהן, כדלקמן סעיף ג' וסעיף ה', ולולא בלהה וזלפה (א) אין רק ח' (או ט'***) תאומות, (ב) בני לאה איך ישאו אחותם מן האם?

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.