254

ב) מדוע מדגיש רש"י "וכן במצרים...": מדוע חשוב לציין לגבי ההוכחה שמביא רש"י מ"סוס ורוכבו...", שמדובר במצרים²³ או במקום אחר?

ג) הוכחה זו, שרבים הנחשבים כאחד נקראים בלשון יחיד, נלמדת, לכאורה, רק מהמלים "סוס ורוכבו", ומדוע מצטט רש"י גם את המלים "רמה בים"?

ג. מדוע "מדרשו" לפני

"פשוטו"?

לאחר שמסיים רש"י את הפירוש "ואינן חשובין...", הוא מוסיף: "זהו מדרשו, ופשוטו..." – כלומר, שהפירוש שהובא לעיל, שנאמר "איש" בלשון יחיד משום ש"אינן חשובין כולם אלא כאיש אחד", הוא "מדרשו", ואילו לפי פשוטו של מקרא יש לכך סיבה אחרת, כפי שיוסבר להלן בסעיף ד'.

ואין מובן: מדוע מביא כאן רש"י את "מדרשו" לפני "פשוטו", כאשר הוא מסביר בפירושו על התורה בעיקר את "פשוטו של מקרא"²⁴?

ד. "באפם הרגו" כל "איש"

את ההסבר לכך שנאמר כאן "איש" בלשון יחיד, לפי פשוטו, מביא רש"י בהמשך: "אנשים הרבה קורא איש, כל אחד לעצמו, באפם הרגו כל איש שכעסו עליו. וכן וילמד²⁵ לטרף טרף אדם אכל".

כלומר, המשמעות של "פשוטו" היא, ש"אנשים הרבה" נקראים כאן "איש" בלשון יחיד, כי אין הכוונה רק לכולם ביחד, אלא ל"כל אחד לעצמו". והתורה מדגישה את "כל אחד לעצמו", ואינה מכלילה את כולם ביחד, ולכן נאמר "איש" ולא "אנשים", כדי להבהיר, ש"באפם הרגו כל איש שכעסו עליו": לא היה זה, כבדרך כלל, שכעסם פג בהריגת רוב אנשי שכם, ואת הנותרים הם הרגו בלי כעס וכהמשך לרוב, אלא שהתיאור "באפם" מתייחס לכל אחד בנפרד: אפילו את האחרון "באפם הרגו".

לכך מביא רש"י דוגמא מ"וילמד לטרף טרף אדם אכל", שגם בפסוק זה נאמרת המלה "אדם" בלשון יחיד, כי לגבי כל אדם שטורף הכפיר יש "פעולה" נפרדת.

ויש להבין:

א) לכאורה, מובן בפשטות, שהמלה "באפם" מתייחסת לגבי כל אחד מאנשי שכם, שהרי אם לאו, הם לא