ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ה ויחי שיחה א

253

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

רגיל, שחלש יותר משמעון ולוי, ושלגבי שמעון ולוי היתה הריגת "איש אחד" קלה יותר ושונה מהריגת כל שכם, כי¹⁶ מלשון הפסוק "הרגו איש" מובן, שהם הרגו כאן את כולם כאדם אחד)

– הרי בראש ובראשונה צריך, רש"י להוכיח שאפשרית מציאות של גבורה כזו אצל אנשים¹⁷: "וכן הוא אומר בגדעון והכית את מדין כאיש אחד", אשר גם אצל גדעון¹⁸ אנו מוצאים, שמדין כולה נחשבה לגביו כאיש אחד.

ולאחר שרש"י מביא הוכחה לעצם הענין, שיש מציאות של "ואינן חשובין כולם אלא כאיש אחד", דרושה הוכחה ללשון הפסוק – שרבים נקראים בלשון יחיד אם הם נחשבים כך – מן הנאמר "סוס ורוכבו רמה בים" בלשון יחיד, משום¹⁹ שכל הסוסים והרוכבים של מצרים "נחשבו" כסוס אחד ורוכבו²⁰.

אך יש להבין:

א) מדוע מביא רש"י את ההוכחה השניה דוקא מן הפסוק "סוס ורוכבו רמה בים", ולא מפסוק קודם "ויבאו אחריהם כל סוס פרעה"²¹, אשר בו מסביר רש"י עצמו אותו הסבר: "וכי סוס אחד היה, אלא מגיד, שאין כולם חשובין לפני המקום אלא כסוס אחד"²²?

הערות

16. וגם מכיון שהיו "כואבים" – אינו חידוש כ"כ שהרבה כואבים (ובפרט – כאב דיום שלישי למילה, ראה פרש"י ר"פ וירא) הם כאיש אחד אפילו לגבי שאר אנשים, ובפרט לגבי השבטים – ראה רש"י מקץ שם.
17. ואף ש"בטוחים היו על כחו של זקן" (רש"י וישלח לד, כה)* – הרי זהו רק נתינת כח, אבל המלחמה בפועל היתה ע"י שמעון ולוי [ובפרט, שאף שבטוחים היו, בכל זאת באו על העיר בהיותם כואבים דוקא (ראה לעיל ע' 153 הערה 21)].
18. ועפ"ז יובן לשון רש"י "(וכן הוא אומר) בגדעון כו'" – דלכאורה מיותר – בכדי להדגיש, שאף ש"והכית גו' כאיש אחד" הוא מפני "כי אהי' עמך", בכל זאת, הרי גדעון הכה את מדין ואעפ"כ הכה את כולם כאיש אחד – ולכן י"ל שכן הי' גם בשמעון ולוי. ואף שסו"ס, מה שגדעון הכה את מדין כאיש אחד הוא מפני "כי אהי' עמך" בעת המלחמה – י"ל (כדלקמן סעיף ט'), שפירוש זה שברש"י כאן שהוא "מדרשו", הוא לפי הפירוש ד"מדרש אגדה" ש"בטוחים היו על כחו של זקן" (שברש"י וישלח שם). אבל לפי פי' הראשון שברש"י שם, צריך לפרש כפירוש השני שברש"י כאן*.
19. ודוחק לומר שזהו על שם המין – כי "רוכב" (משא"כ "רכב") אינו "מין". ולהעיר ממ"ש (בשלח יד, כג. טו, יט) "פרשיו" לשון רבים – אף ש"סוס" וכן "רכבו" נאמר בפסוקים אלו עצמם בלשון יחיד. וי"ל, שזהו גם טעמו של אונקלוס שב"סוס ורוכבו" מתרגם "סוסיא ורכבי'" – אף שבכמה מקומות (לדוגמא בשלח יד, ט. שם, כג. טו, יט) שנאמר "סוס" (ל' יחיד) מתרגם "סוסוות". ובכ"מ – "סוסון" (שופטים כ, א). ואכ"מ.
20. ועפ"ז יומתק מה שרש"י כופל "וכן (הוא אומר) כו' וכן" (משא"כ לעיל מט, ג. ובכ"מ. – אבל ראה פרש"י בשלח יד, יד. ובכ"מ) – כי ב' ההוכחות הן לשני ענינים שונים.
21. בשלח יד, כג.
22. במפרשי רש"י שם הקשו, מדוע אין רש"י בנוגע לפסוק זה שאנו עסוקים בו, פירוש "ואינן חשובין כו'" הוא קרוב יותר לפשוטו של מקרא, כדלקמן סעיף י'.
. ראה הערה הבאה, שהפירוש "ואינן חשובין כו' כאיש אחד" הוא לפי הפירוש "בטוחים היו כו'" שבפרש"י וישלח שם.
. ומה שמקדים כאן הפירוש "ואינן חשובין כו'" – אף שהוא לפי פירוש השני שבפ' וישלח שם – כי מפרש ש"סוס" (לשון יחיד) הוא ע"ש המין. אבל אין לומר שמכיון שאפשר לפרש שם כפירושם, ע"כ אין רש"י מביאו לראי' כאן – שהרי מזה שרש"י מקשה שם בפשיטות "וכי סוס אחד הי'" מוכרח לומר שדבר פשוט הוא (אפילו ל"בן חמש") שא"א לפרש שם שהוא ע"ש המין. וראה ש"ח ומשכיל לדוד שם. ואכ"מ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.