198

אמנם, לאחר ש"ופרעה חולם..." והוא סיפר את החלום לכל חרטומי מצרים וחכמיה "ואין פותר אותם לפרעה", הרי זה הביא לידי "וידבר שר המשקים..."¹³. אך הענין כשלעצמו לא גרם לשום תוצאות בהמשך.

מכך היו סוברים, לכאורה, שמשמעות המלה "מקץ" בפסוקנו אינה "מסוף", [אלא "מתחילה", כדלהלן בסעיף ג]. ולפיכך צריך רש"י להסביר, ואף להביא לכך הוכחות, שגם בפסוקנו משמעות המלה "מקץ" היא "מסוף".

לפי זה מובן מדוע מצטט רש"י את המלים "ויהי מקץ" – למרות שהוא מפרש רק את המלה "מקץ" – כי מה שמחייב להסביר את המלה "מקץ" שבפסוקנו, ולא את המלה "מקץ" עצמה, הם דוקא הקשיים המתעוררים על "ויהי מקץ": שהמאורע "ופרעה חולם..." שהתרחש אז – "ויהי" – הוא לכאורה איננו ה"קץ" של הענין שעליו מסופר לפני כן.

ג. "מקץ" – גם "התחלה"

אבן־עזרא, אשר אף הוא מסביר את פשוטו של מקרא, אומר¹⁴, שהמלה "קץ" יכולה להתפרש אף במשמעות של "תחילה", ולא רק "סוף".

לפי זה אפשר היה להבין, שהמשמעות של מלה זו בפסוק "מקץ שנתיים ימים" איננה "סוף", אלא התחלה של "שנתיים ימים"¹⁵. והסבר הפסוק הוא: בתחילת שנתיים אלו התרחש חלום פרעה, לאחר מכן קרא פרעה ליוסף וכו', ולאחר שנתיים אלו התחילו שבע שנות השובע ושבע שנות הרעב.

אמנם, פירוש זה דחוק ביותר, כמובן, במיוחד כאשר מן הפסוק "וממהר האלקים לעשותו"¹⁶ מובן, ששבע שנות השובע התחילו במהירות – מיד לאחר חלום פרעה, אך עדיין הוא מתקבל יותר מאשר להסביר שכוונת המלה "מקץ" היא "מסוף", כאשר הענין של "ופרעה חולם..." איננו "קץ" ותוצאה של המסופר לפני כן. אשר לפיכך צריך רש"י להביא הוכחה לפירושו,