182
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
מקווה וצופה מתי יתרחש דבר זה, כלשון רש"י "מצפה מתי יבוא".
ולכן, בפסוקנו, כאשר צריך להסביר שיעקב אכן ציפה וקיוה להתגשמות חלומו של יוסף8, מתבטא רש"י במלים "היה ממתין ומצפה...". ואילו לגבי "לא תשמור על חטאתי", כאשר איוב טען שהקדוש־ברוך־הוא אינו מחכה בענישתו – אין מתאים הביטוי "מצפה"*,
בנוסף לכך, שבאופן כללי, לא ייתכן לומר שהקדוש־ברוך־הוא מקווה ח"ו להעניש, אלא, להיפך: הקדוש־ברוך־הוא חפץ ומשתדל שהאדם יחזור בתשובה והעונש יבוטל9,
ולכן אומר על כך רש"י רק "לא תמתין"10.
ד. "שומר אמונים" – הוכחה לעצם הפירוש
לפי זה מובן מדוע אין רש"י מסתפק בציטוט הפסוק "לא תשמור..." ומביא גם את הפסוק "שומר אמונים" – כי דוקא בפסוק "שומר אמונים" משמעות המלה "שומר" היא "ממתין ומצפה", שישראל מקווים ומצפים לגאולה, כבפסוקנו.
לכן מביא רש"י את הפסוק "שומר אמונים" לפני "לא תשמור...", כי, בנוסף לכך שהוא מופיע לפניו בתנ"ך11, הרי ההוכחה מ"שומר אמונים" היא לגבי עצם המשמעות של המלה "שמר", שהיא "ממתין ומצפה". ואילו ההוכחה מ"לא תשמור על חטאתי", היא רק לכך שהמלה "שמירה" היא מלשון המתנה גם כאשר יש מלה המפרידה בין ה"שמירה" לבין הדבר שמחכים לו, כדלעיל בסעיף ב'.
ולפיכך, כאשר מצטט רש"י את הפסוק "לא תשמור..." הוא מסביר במפורש "לא תמתין" – כדי להבהיר בכך, שבצטטו פסוק זה, בכוונתו רק להוכיח ענין צדדי, כדי ליישב קושי, אך לא את עצם הפירוש, שמשמעות המלה "שמר" היא "ממתין ומצפה" – כי הסבר המלים "לא תשמור..." שם הוא רק "לא תמתין".
הערות
- 8. כי מלשון הכתוב "ויקנאו בו אחיו ואביו שמר גו'" מוכח שרק אביו שמר את הדבר ולא אחיו, ומכיון שגם אחיו המתינו לזה (דאל"כ, לא היו מקנאים בו), עכצ"ל שפירוש "שמר" כאן הוא "ממתין ומצפה כו'", שזה הי' רק באביו.
- *. ועפ"ז יובן גם מה שבפירושו על "שומר את פיה" (ש"א א, יב) מביא ב' הוכחות – מ"שמר את הדבר" ומ"לא תשמור על חטאתי" – כי בפירושו "מצפה מתי תפסיק" ב' קצוות: מצפה – בדומה ל"שמר את הדבר"; "מתי תפסיק" – בדומה ל"לא תשמור על חטאתי".
- 9. כפרש"י לפני זה נח (ו, יד): הטריחו... (וטורח רב ביותר) ק"כ שנה... אולי ישובו.
- 10. ועפ"ז יובן גם מה שרש"י בפירושו לאיוב שם, מוסיף [לאחרי שמביא הוכחה מ"ואביו שמר את הדבר"] הוכחה מלשון חז"ל* "לא יאמר אדם לחבירו שמור לי בצד ע"ז פלונית" – כי "שמר" שבפרשתנו (ועד"ז בפ' עקב לפי פרש"י בנ"ך – ראה לעיל הערה 3) פירושו "ממתין ומצפה", ולכן הוזקק רש"י להוכיח מ"לא יאמר כו' שמור לי כו'", שפירוש "שמור" שם הוא (רק) המתן. ועפ"ז מובן גם מה שלא הביא רש"י את זה בישעי' שם שלפני ס' איוב.
- 11. אבל מטעם זה בלבד, לא רק שלא הי' רש"י מקדימו, אלא גם לא הי' מביא אותו כלל, כנ"ל הערה 7.
- . בפרש"י איוב שם: ובלשון המשנה. וכבר צויין שם שאי"ז במשנה כ"א בגמרא סנה' סג, ב (הובא בפרש"י משפטים כג, יג).
רש"י על שמות כ״ג:י״ג - הטקסט מספריא
ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו. לַעֲשׂוֹת כָּל מִצְוַת עֲשֵׂה בְּאַזְהָרָה, שֶׁכָּל שְׁמִירָה שֶׁבַּתּוֹרָה אַזְהָרָה הִיא בִּמְקוֹם לָאו (מנחות ל"ו):
לא תזכירו. שֶׁלֹּא יֹאמַר לוֹ שְׁמֹר לִי בְּצַד עֲ"זָ פְּלוֹנִית, אוֹ תַעֲמֹד עִמִּי בְּיוֹם עֲ"זָ פְּלוֹנִית; דָּ"אַ — וּבְכֹל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם תִּשָּׁמֵרוּ וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ, לְלַמֶּדְךָ שֶׁשְּׁקוּלָה עֲ"זָ כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְווֹת כֻּלָּן (הוריות ח'), וְהַנִּזְהָר בָּהּ כְּשׁוֹמֵר אֶת כֻּלָּן:
לא ישמע מִן הַגוֹי על פיך. שֶׁלֹּא תַעֲשֶׂה שֻׁתָּפוּת עִם גוֹי וְיִשָּׁבַע לְךָ בַּעֲ"זָ שֶׁלּוֹ נִמְצֵאתָ שֶׁאַתָּה גּוֹרֵם שֶׁיִּזָּכֵר עַל יָדְךָ (סנהדרין ס"ז):
ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו AND IN ALL THAT I HAVE SAID TO YOU TAKE HEED — This statement is intended to bring every positive command (מצות עשה) also under the category of a prohibition (לאו); for wherever the term שמר, “take heed”, is used in the Torah it is an admonition in the place of (having the force of) a prohibition (cf. Yalkut Shimoni on Torah 355).
לא תזכירו MAKE NO MENTION [OF THE NAME OF OTHER GODS] — This means that one must not say to another: “Wait for me near such-and-such an idol”, or, “Stay with me on the festival of such-an-such an idol’” (mentioning its name) (cf. Mekhilta; Sanhedrin 63b). Another explanation of verse 13 is: the juxtaposition of “Be heedful in respect of everything that I have spoken to you” with “and the names of other gods ye shall not mention” is intended to teach you that the practise of idol-worship is of equal heinousness as though one had infringed every command (cf. Horayot 8a); and that one who avoids it may be regarded as though he had observed every one of them (cf. Chullin 5a).
לא ישמע IT SHALL NOT BE HEARD from a heathen, THROUGH THINE AGENCY — i. e. you shall make no business partnership with a heathen through which it might happen that he will take an oath by the name of his god, for consequently you will have brought it about that it has been mentioned through your agency (cf. Sanhedrin 63b).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

