166

הערות

1. 15. רש"י ס"פ תולדות. וראה להלן הערה 27.
2. 16. עפ"י מ"ש בפנים יובן א) שינוי הסדר מפ' תולדות לפרשתנו. שבפ' תולדות נאמר "ויקח גו' יהודית גו' בשמת" ובפרשתנו – "עשו לקח גו' עדה (היא בשמת) גו' אהליבמה" (היא יהודית) – כי בפ' תולדות שמסופר שם מאורעותיו של עשו "ויקח גו'" נמנו בסדר שנשאן, מתחילה יהודית ואח"כ בשמת. משא"כ בפרשתנו שנשי עשו נזכרים רק בנוגע לתולדותיו, נמנו כפי הסדר שהולידו – והרי אהליבמה ילדה אחרי עדה ובשמת (בת ישמעאל), כדמוכח בפרשתנו. ומה שהכתוב מקדים כאן את אהליבמה לבשמת – אף שילדה אחרי' כנ"ל – י"ל, דמכיון שנשא את בשמת כ"ג שנה אחרי אהליבמה (ראה תולדות כו, לד. רש"י ס"פ תולדות), לכן אין להקדים (אפילו כשמונה אותן בנוגע לתולדותיהן) את בשמת לאהליבמה, משא"כ שתי נשיו הראשונות, מכיון שנשא אותן באותו הפרק (בהיותו בן ארבעים שנה), וההפרש הי' רק בזמן מועט, מקדים הכתוב בפרשתנו את עדה לאהליבמה מצד תולדותיהן. ב) דיוק לשון רש"י (לו, ב) "בת כו' והודיעך הכתוב* שכולן בני ממזרות היו" – דלכאורה, מכיון
3. . דלכאורה קשה הא כלפי שמיא (הכתוב) גליא אם היא בת ענה או בת צבעון. ורש"י מפרש הכתוב כפשוטו – וכלשונו (וכ"ה בתנחומא) "מבין שניהם" שמדבר בנוגע לאהליבמה (וממנה לומד על שאר נשי עשו – כלשון רש"י שכולן** כו') הוצרך לומר "ממזרות"*** (ולא "בני") – כי המסופר בפרשה זו בנוגע לאהליבמה הוא הקדמה ל"ואהליבמה ילדה", כבפנים. – שהיתה בפועל בת ענה וגם בת צבעון. וגם להלכה – ראה ירושלמי פ' החולץ (הובא בתוד"ה מאה – סוטה מב, ב) שאפשר שיהי' בן שני אנשים (ואפילו של מאה לפי' התוס' – ופירש"י שם שולל דוקא מאה. וי"ל שגם בזה לא פליג על התוס'. ואדרבה – מדמוסיף בש"ס – לפירש"י – שרק אחד אביו, משמע שאפ"ל שמאה יהיו אב שלו).
4. . ודלא כבתנחומא (ר"פ וישב) שמפרש שקאי על הבנים, ומובן ל' כולם בני זימה. ועפ"ז מובן גם השינוי דבתנחומא ובב"ר (דלקמן) קאי ומפרש הכתוב ואלה היו בני אהליבמה גו' ואהליבמה ילדה גו' – שאין מדובר בהם בשאר נשי עשו, משא"כ רש"י מפרש תיכף פעם הראשונה שנאמר בת ענה בת צבעון – והוא בצירוף שאר נשי עשו.
5. . ראה ב"ר (פפ"ב, יב): ממזרים.