ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ה תולדות שיחה ב

128

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

לפני פסקם, שמאל, להיות באמת "ימין".

בדומה לנאמר בתלמוד הירושלמי²⁷ על הפסוק "לא־ל גומר עלי", שעל ידי פסק דין של בית דין בענין קידוש החודש ועיבור השנה משתנים הטבע²⁸ והמציאות, והרי ייתכן שפסק הדין ייקבע גם על ידי ביטול העדות שנתקבלה לפני כן, ואשר לפיה נפסק אחרת (מציאות של תורה) וכדומה.

זהו ההסבר לדברי הגמרא²⁹ "כמה טיפשאי שאר אינשי דקיימי מקמי (=אשר קמים לפני) ספר תורה, ולא קיימי מקמי גברא רבה (=ואינם קמים לפני אדם חשוב), דאילו בספר תורה כתיב³⁰ ארבעים, ואתו רבנן בצרו חדא (=ובאו חכמים והפחיתו אחד)" – שחכמים הם בעלי הבית על התורה. התורה העניקה להם כח לבטל³¹, כביכול, את המדידות של התורה.

וכשם שאומרת זאת הגמרא שם לגבי הענין של "סור מרע", שבכוחם של חכמים להפחית את היסורים, את המכה הארבעים, של יהודי, אפילו יסורים הכתובים בתורה, כך גם לגבי "ועשה טוב", שבכוחם של "רבותינו" לעורר השפעה מלמעלה בכמות עצומה ולבטל את כל המדידות, אפילו את מדידת התורה בברכה³² – שיגיע רב טוב בבני

הערות

27. נדרים פ"ו ה"ח. ועוד.
28. ועפ"ז י"ל דימין ושמאל שבנדו"ד הוא לא רק ימין ושמאל דדיני התורה (ראה ברמב"ן עה"ת "איך אוכל החלב כו' אהרוג האיש הנקי"), כ"א גם בנוגע לטבע. ועדיין צ"ע.
29. מכות כב, ב.
30. תצא כה, ג. חיי ומזוני, ובכולם – רויחי. (משיחת ש"פ תולדות תשכ"ז)
31. וכהל' "אתו רבנן בצרו חדא". וברמב"ם רפי"ז מהל' סנהדרין: אמרו חכמים כו' לט' שאם יוסיף לו אחת נמצאת שלא הכהו אלא מ' הראויות לו (ופי' השני בדברי הרמב"ם שבכס"מ – לא זכיתי להבין). ובפיהמ"ש "לא נכה ארבעים... דרך שמירה" (סייג). ופרש"י, ריטב"א, מאירי, הרא"ש סוף קידושין – הוא כפשטות ל' הש"ס וכתרגום יב"ע. וכהרמב"ם מוכח בתוספתא פ"ד ה"ו (ראה צפע"נ למכות). אבל מש"כ בבמדב"ר (פי"ח, כא) ובתנחומא ס"פ קורח – יל"פ גם אליבא דרש"י כו' וכדעת תיב"ע. ואכ"מ.
32. וי"ל שזהו הפי' ד"יתן ויחזור ויתן" (רש"י לקמן כז, כח).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.