53
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
למטרת הזנת העולם במזון רוחני, והוא נתקל בקשיים עצומים בעבודתו, עד כדי כך, שלפעמים חסרים לו אפילו הצרכים ההכרחיים ביותר לקיום גופו, כאכילה ושתיה וכדומה, ועלול להיגרם ר"ל נזק לבריאותו, הוא עשוי לחשוב:
מעצם הבחירה בי להיות שליח, מובן, שיש לי מעלות מיוחדות. ואם כך, צריך היה לתת לי כבוד רב על עצם נכונותי להשפיל את עצמי כל כך ולעסוק בהאכלת העולם, ובטיפול אף באלו השייכים לסוג של "בהמות וחיות" לעומתי. והנה, על הכבוד אני מוכן אמנם לוותר. אך מדוע מגיע לי לסבול קשיים כה עצומים בעבודתי, עד כדי מחסור באכילה ובשתיה, העלול לגרום להיפך מבריאות הגוף, והרי "היות הגוף בריא ושלם מדרכי (עבודת?) ה' הוא"49. ואם כך – הוא טוען – מה לי וכו', אעזוב את השליחות ואחסוך על ידי כך הרבה צער וייסורים!
על כך משיבים לו, שכבר היה לעולמים:
על נח מעידה התורה50, שלמרות שחי בדור של רשעים (בדורותיו) הוא היה "צדיק תמים". בנוסף לכך, כל העולם ניצל בזכותו, והוא נבחר על ידי הקדוש־ברוך־הוא להיות השליח לדאוג לכלכלתם. למרות זאת היה נח "גונח וכוהה דם". ומה הביאו לידי כך – טורח הבהמות והחיות: עבודה קדושה זו של כלכלת העולם גרמה לו להיות חולה, עד כדי יריקת דם ר"ל. ובכל זאת הוא המשיך בעבודתו, והתמיד בה באופן של "טורח".
והתורה, מלשון הוראה51, מספרת לנו זאת, כדי שנלמד מכך. שאת השליחות המוטלת על כל יהודי הוא חייב לבצע למרות כל הקשיים. יהי מה – על השליחות לא ישפיעו הקשיים! ובמיוחד כאשר עדיין אין הוא מגיע, תודה לה', למצב של "גונח...".
אמנם קשה: אם הקב"ה חפץ בביצוע השליחות, מדוע הוא מערים קשיים לפני השליח? התשובה לכך היא, ש"חנם" מקבלים רק במצרים52. בענינים של קדושה אין משיגים בקלות, אלא דוקא על ידי יגיעה53. ואדרבה: ככל שהקשיים בעבודה רבים יותר, זוהי הוכחה ברורה יותר שזהו ענין של קדושה, החשוב ביותר עבורו54.
יב. יש לבצע את השליחות בשמחה
כאשר יהודי משכנע את עצמו להמשיך בכל זאת בביצוע שליחותו (על אף הקשיים הכרוכים בכך), הוא עלול לעשות זאת באופן של "גונח", בהרהרו: כיון שהתורה מצווה עלי לא
הערות
- 49. רמב"ם הל' דיעות רפ"ד. וראה לקו"ש ח"ג [המתורגם] ע' 60 הערה 9.
- 50. ריש פרשתנו. ובפירש"י שם: כ"ש שאילו הי' בדור צדיקים כו'.
- 51. זח"ג נג, ב.
- 52. ראה ספרי במדבר יא, ה. פירש"י שם. וראה גם זהר שבהערה 53. סדור נו, ד.
- 53. זח"ב קכח, א. וראה בארוכה בלקו"ש ח"ה ס"ע 317 ואילך.
- 54. ראה קונט' העבודה פ"ו (ע' 44). לקו"ש ח"ב [המתורגם] ע' 50.
רש"י על במדבר י״א:ה׳ - הטקסט מספריא
אשר נאכל במצרים חנם. אִ"תֹּ שֶׁמִּצְרִיִּים נוֹתְנִים לָהֶם דָּגִים חִנָּם, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "וְתֶבֶן לֹא יִנָּתֵן לָכֶם" (שמות ה'), אִם תֶּבֶן לֹא הָיוּ נוֹתְנִין לָהֶם חִנָּם, דָּגִים הָיוּ נוֹתְנִין לָהֶם חִנָּם? וּמַהוּ אוֹמֵר חִנָּם, חִנָּם מִן הַמִּצְוֹת (ספרי):
את הקשאים. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן מִפְּנֵי מָה הַמָּן מִשְׁתַּנֶּה לְכָל דָּבָר חוּץ מֵאֵלּוּ? מִפְּנֵי שֶׁהֵן קָשִׁים לַמְּנִיקוֹת, אוֹמְרִים לְאִשָּׁה אַל תֹּאכְלִי שׁוּם וּבָצָל מִפְּנֵי הַתִּינוֹק, מָשָׁל לְמֶלֶךְ וְכוּ', כִּדְאִיתָא בְּסִפְרֵי:
הקשאים. הֵם קוקומבר"שׂ בְּלַעַז:
אבטיחים. בודיק"ש:
החציר. כְּרֵישִׁין, פוריל"ש (תַּרְגּוּמוֹ יָת בּוֹצִינַיָּא וְכוּ'):
אשר נאכל במצרים חנם [WE REMEMBER THE FISH] WHICH WE DID EAT IN EGYPT FOR NOTHING — If you say that they meant that the Egyptians gave them fish for nothing (without payment), then I ask, “But does it not state, (Exodus 5:18): [Go, therefore, now, and work], for there shall no straw be given you”? Now, if they did not give them straw for nothing, would they have given them fish for nothing! — What then is the force of the word חנם? It means: free from (i.e. without us having been burdened with) heavenly commands (Sifrei Bamidbar 87).
את הקשאים THE CUCUMBERS — R. Simeon said, “Why did the manna change its flavor into that of anything one wished (as the Midrash states) except into these vegetables here mentioned, the taste of which it appears not to have assumed since the people lusted for them? Because they are injurious to nursing mothers. So indeed people say to a woman: Do not eat garlic and onions on account of the baby. A parable! This may be compared to a king, etc. as it is related in the Sifrei Bamidbar 87.
הקשאים These are concombres in O. F., (English = cucumbers).
אבטיחים are boudekes in O. F. (English = melons).
החציר are leeks, porels in O. F. [The Targum renders the names of the vegetables by בוציניא etc.].
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

