1336
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה מד
חמשה עשר באב
לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים שבהן בנות
בחור
ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין כו' ב).
כל הענינים שבנוגע לנישואי בנ"י שא נא עיניך וראה כו' (תענית כו,
משתלשלים
כנסת ישראל לבעלה הקב"ה1. ומובן,
הם מפרטי הענינים שבנשואי שזה מה שחמשה עשר באב הוא זמן
שידוכין
שידוכין למטה הוא, כי אז הוא זמן פרטי ההכנות שהיו להשידוכין דט"ו באב
דכנסת ישראל להקב"ה2. וכן, כל – יוצאות בכלי לבן שאולין כו' ועוד
והביאור:
– משתלשלים הם מענינם ברוחניות.
בתשעה באב נידונו ישראל בגירושין3 (מענין גט כריתות), היפך ענין נישואין
בחודש
לבעלה הקב"ה. ובט"ו באב, שבט"ו ללבנה), הוא זמן הנישואין דישראל עם הוא יותר מבט"ו שבשארי החדשים, כי (שבת"ב) שלפני'4.
הוא מילוי הלבנה (וישראל נמשלו
הקב"ה, ושלימות הנישואין בט"ו באב גודל העלי' הוא לפי אופן גודל הירידה
דכנסת
וההכנה להשידוכין ולההתקשרות הוא – "יוצאות בכלי לבן שאולין": לובן בלתי מורכב בחכמה ושכל כו'5. ומכיון דוקא, בחב"ד וכו' – כלי לבן אלו הם " שנמשך להם בדרך שאלה מבחינה
ישראל להקב"ה שבחמשה עשר באב
הוא גוון עצמי, ובעבודה – רצון פשוט שהעבודה צריכה להיות בכחות הפנימיים
שאולין", שאין זה מצד עצמם, כי אם,
מהם – בחינת יחידה6.
הבבלי
והנה בסדר השאלה יש פלוגתא בין להירושלמי: שיטת הבבלי (שם לא,
גדול,
א) הוא: "בת מלך שואלת מבת כהן בת כהן גדול מבת סגן ובת סגן מבת
כהן
משוח מלחמה ובת משוח מלחמה מבת שואלת מזו שלמטה ממנה, שהרי מלך גדול מסגן וכו'. אמנם שיטת הירושלמי מבתו של כהן גדול, בתו של כהן גדול
הדיוט". סדר השאלה הוא שכל אחת קודם לכהן גדול (הוריות יג, א), כה"ג (סוף תענית) הוא: בתו של מלך שואלת שואלת מבתו של מלך. ומזה שבתו של
הערות
- 1. ראה גם לקו"ש ח"ג [המתורגם] ע' 244.
- 2. ראה רשימות הצ"צ על מגילת איכה ע' 44 בפירוש בשרש הענין יחוד עליון.
- 3. פתיחתא דאיכ"ר. ונתבאר בד"ה איכה עת"ר. נדפס שא עיניך: ע"ד בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה.. ברשימות שם ע' 52. השייכות
- 4. ראה ברשימות שם ע' 44. ועפי"ז מובנת גם ובאופן נעלה, כי בא אחרי הירידה בחטא העגל כו'.
- 5. וגם בזה שוין ט"ו באב ויוה"כ כמבואר ברשימות שנעלית
- 6. ראה בכ"ז רשימות שם. ועיי"ש שמביא את הכתוב דט"ו באב ליוה"כ, כי גם ביוה"כ הו"ע הנשואין, שם. אחת שאלתי ו"אחת" היא בחי' יחידה.
- . שלמעלה
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

