1296
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
של כהן ולא ע"י שכהני שלוחי דרחמנא בבחי' פנים נעשה יחוד פב"פ – ובזה יובן – ומשחרב ביהמ"ק יש מעין זה בשעת מקדש מעט.
ביאור ויסוד לכהנ"ל יובן ממ"ש בסש בשעת ק"ש ותפלה שהיא שעת מוחין
נינהו, ששלוחו כמותו, כי ע"י עבודה
מה ששחיטה כשרה בזר משא"כ מליקה התפלה ות"ת שביהכ"נ וביהמ"ד נקראו
"ב פי"ב: "כ"א בעתים מזומנים כמו דגדלות" ובפי"ג ובתורת ה' חפצו כו'
מוכח
כבשעת ק"ש ותפלה ושם בסוף הפרק מעין עבודת הצדיקים לקו"ת ד"ה דאהבת הבינונים בשעת התפלה היא
מזמור
ועוד... שיר חנוכת הא' ס"ג דרושי עמלק
פסח
... ידוע אשר ענין דחג הפסח הוא ענין הבטחון של בני ישראל בהקב"ה כמ"ש
במדבר
זכרתי לך חסד נעוריך לכתך אחרי וגו' וכמו שבימים ההם בזמן הזה
גדולה
שהראו ישראל בטחונם במדה היותר הרי ראו גם בעיני בשר, המן בארה
מעליך,
של מרים אשר שמלתך לא בלתה ענינים הנ"ל ותוקף מדת הבטחון ממשיך ג
הרי בכל שנה בזמן הזה מתעוררים "כ ישועה כללית ופרטית בכל המצטרך
הזקן
בגו"ר, וע"פ המבואר בלקו"ת לרבנו בביתו בסביבתו גם בימי השנה. בפ' ברכה דצ"ח ע"ב הנה יומשך זה
הוא
והנה שם (בלקו"ת הנ"ל) המדובר ובמילא א"צ להמשיך אלא עד הרגל הבא
בבחי' ביטול שישנו בכל המועדים אחריו, משא"כ בענינים המיוחדים לכל
כולה
מועד ומועד שנמשכים על כל השנה אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בשיחת מאירה בכל יום והארת חג הפסח נמשכת
ויש להסביר הדברים בקיצור עכ"פ
ובפרט לחג הפסח וכפתגם כ"ק מו"ח חג הפסח תש"ג הארת כל המועדים תמיד.
אשר
בכללות שבועות הוא ענין התורה זמן
וכללותה
מ"ת, סוכות הוא בכללות ענין המצות פרק ה') וכמ"ש ואשים דברי בפיך ובצל האמונה וכלשון הזהר דמצה היא מיכלא ומצות התלוים בזמן ובמקום, משא"כ התורה ומצוה.
מצות הצדקה מקיפים (עיין תניא ידי כסיתיך, ופסח זמן חרותנו הוא ענין
דמהימנותא. והנה ישנם עניני התורה האמונה שהיא מצוה תמידית ויסוד כל
ב
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.