1248

שיחה ב

סמוך

... ובמה שהעיר בתקו"ז תקון סט' כו' תמן אמר קניתי איש, ומקשה שהרי

לתחלתו (צט, ב): ועוד והאדם ידע בתורה נאמר שחוה אמר זאת.

איש,

והנה הגר"א הגי', אמרה קניתי אבל מוקשה הגהה זו – שהרי כל

וכאמרו

ההמשך בתקו"ז שם מדבר ע"ד אדם, ידע זוהמא כו' חמא גלגולא וכו' שכ"ז בכל הנ"ל ללשון נקבה.

ולדידי יש לתרץ בלא"ה, והוא כי אף

והאדם ידע, ידע חובה דילי' כו' בלשון זכר, ומובן שתמי' גדולה לשנות

אשר בתחלה ותאמר (חוה) קניתי איש,

לקביעות

הוקבע שם זה, שבודאי אי אפשר השם מבלי שיסכים אדם הראשון על

הת

השם – שהאי הוא העיקר, ולכן מפרש

ולהעיר גם מפירוש דעת זקנים מבעלי ז"ל שמעתי כי כך הי' מנהגם, הוא הי' לבנו שני (אף שהרמב"ן חולק על זה).

לך

... מובא בשיחה¹ מאמר הצ"צ עה"פ

"ז למה הסכים על זה.

התוספות, בראשית לח, ה: מפי מורי קורא שם לבנו ראשון והיא קראה שם

(ממכתב י"ג שבט תשי"ח) לך ² אחד הי' אברהם: אין אברהם'ן האט

ענינים,

מאיר געווען דער אחד אין אלע (=אברהם היה בבחינת "אחד". ה"אחד" בבחינת "אחד"), עכ"ל.

פירוש: בתחילה האיר אחד באברהם –

און ער איז געווארן א אחד'דיקער האיר באברהם בכל הענינים והוא נעשה

היו שני דברים אחד ואברהם, והראשון

בכל

האיר בהשני, ולא עוד אלא – שהאיר עניניו של השני, אבל אח"כ נתעצמו

אחד'דיקער.

להיות דבר אחד – אברהם נעשה א

וע"ד מש"כ הרמב"ם (הלכות דעות ובדעותיו והוא מובדל בהם משאר העם, רפ"ה): כשם שהחכם ניכר בחכמתו כך צריך שיהי' ניכר במעשיו במאכלו

ובדיבורו

ובמשקהו ובבעילתו ובעשית צרכיו ובמשאו ובמתנו (אחר שהביא הכלל ובהילוכו ובמלבושיו ובכלכול דבריו

מנה עשרה דברים, ואכ"מ) –