1069

גו'"), שגם בהיותם בגלות אין בני ישראל נאבדים ח"ו בין אומות העולם; ואדרבה, על ידי הגלות יגיעו בני ישראל לדרגה נעלית יותר מאשר בתחילה, כפי שאומר התרגום על הפסוק: "עתידין דיחסנון עלמא", בגאולה העתידה על ידי משיח צדקנו, בקרוב ממש.

ד. כל בית יהודי הוא עולם בפני עצמו, ובכל בית יהודי ישנו ציור שלם של עשר ספירות¹⁵. וכשם שבספירות שלמעלה ובכוחות הנפש, ישנו יתרון בבינה על חכמה – למרות שבינה מקבלת מן החכמה – בזאת שדוקא על ידה היא הנהגת המדות – היא משפיעה אל המדות, את מה שהיא מקבלת מן החכמה – כך הוא גם באב ואם שבכל בית בישראל:

האשה, אכן, צריכה לשמוע לקול בעלה ולמלא הוראותיו, כפי שאומרים חז"ל¹⁶ "איזוהי אשה כשרה? כל שעושה רצון בעלה", אבל – בה תלוי הדבר שההוראות בנוגע לחינוך הבנים והבנות על יסודי התורה והמצוה; הכנסת אורחים; נתינת צדקה בריבוי, וכיו"ב. יתבצעו בפועל.

ברוב שעות היום הבעל אינו בבית, או שהוא עסוק בתורה ותפלה, או שהוא עסוק בעניני פרנסה – אשה כשרה צריכה להיות "עושה (להביא לידי עשיה את) רצון בעלה", שהרצון יבוא לידי פועל ממש.

לפעמים מוטל על ה"אשה כשרה" גם ליצור¹⁷ את "רצון בעלה": כשבעלה עסוק בטרדותיו וחסר אצלו הרצון למה שנדרש ממנו, צריכה האשה הכשרה, בדרכי נועם ובדרכי שלום, ליצור – ולגלות – את רצונו הפנימי, שכן כל יהודי הרי רוצה לעשות רצון קונו¹⁸.

וכשאיש ואשה "זכו – שכינה ביניהן"¹⁹, שהבית מתנהל בצורה שהוא מקדש (מעט), שעליו אומר הקב"ה "ושכנתי בתוכם"; וכיון ששכינה שרויה – הרי "לא יגורך רע" ש"נמשך" אך טוב, בטוב הנראה והנגלה, בבני חיי ומזוני וכולם – רויחי.