1014
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
הנקראים חוקים, כלומר שלימוד התורה צריך להיות באופן של "חוקים", קבלת עול: הן אמת, שהאדם צריך להבין את התורה בשכל, אבל דבר זה עצמו הוא עושה בקבלת עול (לא בגלל התענוג שלו, אלא משום שהקב"ה ציוה ללמוד באופן של השגה), משום כך ישנו אצלו ה"עמלים בתורה", הוא מתייגע בלימוד יותר מאשר נדרש לפי טבעו והתמדתו (אם עושה זאת רק מצד התענוג שלו בתורה, אזי, הלימוד נמדד לפי גודל התענוג שיש לו בזה ואז אין אצלו כלל עמל). וזוהי השייכות שבין שני הפירושים: על ידי הלימוד באופן של חוקים, "שתהיו עמלים בתורה", הוא מגיע לכך שלימודו יהיה באופן של "חקיקה", שהוא עם התורה נעשים אחד ממש.
ד. אבל עדיין צריך להבין את הלשון "בחוקותי תלכו". המושג "הליכה" שייך בענינים כאלו, שיש בהם חילוקי דרגות (משום שהם קשורים בענין השתלשלות: העולם וכו', כוחות האדם), בהם הולך האדם מדרגה לדרגה. לדוגמא – במדות שייך לומר, שהוא הולך ועולה מדרגה לדרגה – מ"אהבה זוטא" ל"אהבה רבה"; כך גם בשכל: שכל קטן, שכל גדול. אבל מה מקום יש להליכה בחוקים, קבלת עול?
ב"לקוטי תורה" מפרש אדמו"ר הזקן, שהביטוי "תלכו" רומז לנתינת השכר: שכר העבודה של "בחוקותי" הוא – "תלכו", והליכה אמיתית היא – בלי גבול. פשטות הכתוב כפי שלומדים ב"חדר" עם תינוקות של בית רבן שפירוט השכר מתחיל מ"ונתתי גשמיכם בעתם וגו'", ואילו ה"תלכו" מדבר בעבודת האדם.
ה. ב"לקוטי תורה" נאמר11, שעיקר האמונה הוא במדריגות של אלקות שאין השכל יכול להשיג אותן. שכן באותן דרגות שהשכל יכול להשיגן חייבת להיות גם השגה, רק לאחר שלימות ההשגה שלו, עד כמה ששכלו מסוגל להשיג. רק באותן דרגות גבוהות שאין שכלו יכול להשיגן, שם הוא מקום האמונה.
– זהו הרי החידוש באמונת ישראל לגבי אמונת אומות העולם, להבדיל12. אצל אומות העולם אין אמונה אמיתית באלקות. אמונתם היא באותן דרגות שהשכל מכריח. לכן אמונתם היא רק בבחינת "ממלא כל עלמין", הבחינה של אלקות המושגת בשכל. מה שאין כן בישראל, האמונה היא בבחינת סובב כל עלמין, שהיא נעלית מהשגת השכל –
הערות
- 11. ואתחנן ד, א ואילך. דרך מצותיך מה, א ואילך.
- 12. ראה סידור שער חהמ"צ. ובכ"מ.
מצוטט ב־3 עמודים
תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 3
- תרל"א ח"א ‹ מאמרים ‹ והחרים ד' כו' ‹ רסה לקו"ש ח"ג ע' 1014
- תרל"ט ח"ב ‹ מאמרים ‹ צאינה וראינה כו' (א) ‹ תז לקו"ש ח"ג ע' 1014
- תרל"ט ח"ב ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע ‹ צאינה וראינה (יום א' דחה"ש קודם התפילה) ‹ תקפב לקו"ש ח"ג ע' 1014
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

