956
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
"דרכי הוי'", העבודה הפנימית של השגה ואהבה ויראה, שהם הדרכים המקשרות (בגילוי)11 עצמות המלך עם מעשה בפועל.
ד. בזה גם יובן לשון אדמו"ר הזקן: "דרכי הוי'", לשון רבים. בנוגע לקיום המצוות בפועל הוא אומר "המעשה (ולא "המעשים") אשר יעשון", לשון יחיד, ובנוגע לדרכים הוא אומר "דרכי" לשון רבים – כי מעשה המצוות, אף שישנן תרי"ג מצוות, אבל ענינם אחד הוא – שעבוד כח המעשה להקב"ה; אבל כאשר, מדובר בעבודה פנימית, ישנם חילוקי מדרגות, ובכל אדם כפי מדרגתו.
ובכלל, נחלקות הדרכים לשני סוגים (או – בנוסח אחר: הדרך משמשת לשני דברים)12: העלאה מלמטה למעלה והמשכה מלמעלה למטה (מהשדה והכפר והכרך אל היכל המלך, מהיכל המלך לשדה), שזהו כללות החילוק שבין העבודה בחודש ניסן לבין העבודה בחודש תשרי: ניסן הוא המשכה ותשרי העלאה13, כמבואר במקום אחר.
ולכן הוא המנהג לדרוש פעמיים בשנה – שבת לפני פסח ושבת שובה, כי אז הוא זמנן של שני סוגי עבודות: שבת לפני פסח – המשכה, ושבת שובה – העלאה, ובשתי דרשות אלו נכללות כל עבודות השנה: עניני הקיץ – בדרשת שבת הגדול, ועניני החורף – שבת שובה.
(משיחת שבת שובה תשי"ט)
הערות
- 11. כי ב"דירה" ב' ענינים: א) בדירה נמצא כל העצם (וכמו בדירת האדם שעצמותו דר בהדירה) – וזה נעשה ע"י קיום המצות במעשה דוקא. ב) בדירה נמצא הוא בגילוי – וזה נעשה ע"י האוי"ר דוקא הנותנים חיות בהמצוה.
- 12. ראה ביאוה"ז ר"פ וישלח. ד"ה ה' יחתו תרפ"ט פ"ו.
- 13. ראה זח"ב (קפו, א): החודש הזה לכם כו' כסדר דאתוון אביב כו' ירחא שביעאה דילי איהו מסופא דאתוון. ושם (נא, ב): אתוון כו' כסדרן כו' אשתכחו בחסד כו' למפרע כו' משתכחו בגבורה. – ולהעיר מלקוטי תורה להאריז"ל פ' ויצא ד"ה ענין הז' כוכבי לכת: מניסן ועד אלול כו' זכרים כו' חג"ת נה"י כו' ומתשרי כו' גבורות גשמים או"ח נוקבא (וצ"ע ממ"ש להיפך: בטעמי המצות פ' בא – הובא בעטרת ראש בתחלת הדרוש לעשי"ת, – בפרי עץ חיים שער ר"ה פ"ד, בשער הכוונות ענין ר"ה ד"א, בנהר שלום – בסוף ע"ח דפוס וורשא – בסופו). וראה קהלת יעקב מע' יב חדשים.
מצוטט ב־3 עמודים
תורת מנחם 2
- מה- שנת תשכ"ו - חלק ראשון ‹ ב"ה. ענינה* של תורת החסידות** לקו"ש ח"ג ע' 956
- לד - שנת תשכ"ב - חלק שלישי ‹ בס"ד. שיחת ש"פ קרח, ה' תמוז, ה'תשכ"ב לקו"ש ח"ג ע' 956
ענינה של תורת החסידות 1
- 22 לקו"ש ח"ג ע' 956
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

