910
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
סיום משניות * סדר מועד (מסכת חגיגה) הוא: כל הכלים שהיו במקדש טעונים טבילה חוץ ממזבח הזהב ומזבח הנחושת (שאינן מקבלין טומאה) מפני שהן כקרקע דברי ר"א וחכ"א מפני שהן מצופין. פירוש הפשוט בזה הוא: מזבח הזהב ומזבח הנחושת שהיו במקדש אינם מקבלים טומאה, מסביר ר' אליעזר שהטעם לכך הוא משום שהתורה מדמה אותם לעפר, ועפר אינו מקבל טומאה, וחכמים אומרים שאינם מקבלים טומאה משום שהיו רק מצופים בלבד בזהב או נחושת, ולפיכך בטל הציפוי למה שבתוכו, והתוך אינו מקבל טומאה.
התורה הק' שניתנה מה' יתברך שהוא אין סוף, היא גם בבחינת אין סוף, והיא תקפה וקיימת באותה עוצמה בכל המקומות ובכל הזמנים. כפי שהיתה בעת שנתנה הקב"ה לישראל על ידי משה רבנו על הר סיני, כך תקפה היא גם בתקופתנו של חושך הגלות, ובכל המקומות שעל פני כדור הארץ.
התורה היא אין סוף גם בכך, שכל ענין בה יש בו אין סוף פירושים הנחלקים לארבעה סוגים: פשט רמז דרוש סוד1.
הרמז ומוסר ההשכל שניתן ללמוד ממשנה זו בסוף סדר מועד, כהוראה בחיינו היום יומיים:
כל אחד במעמדו ולפי מצבו, הוא בבחינת מקדש שבו שורה השכינה – ושכנתי בתוכם. וכמו בבית המקדש שנמצאים בו כלים שונים, כך גם אצל כל אדם ישנם ענינים שונים: שכל, רגש כו'. בענינים אלו עלולה להתערב פניה צדדית, של חולין, מחשבה בלתי קדושה, ויתכן גם שיתערב לא רק דבר חולין אלא אפילו דבר בלתי טהור, דבר הקשור בעבירה ח"ו כלומר היפך רצון ה' יתברך, היפך התורה ומצוות.
בסגנון אחר: כאשר נטמא אחד מכלי האדם – שכל או מחשבה או כח אחר – יש למצוא דרכים כיצד לטהרו שישוב להיות כלי של המקדש, שהרי מקדש הקב"ה – כל אדם מישראל, איש ואשה – צריך להיות טהור.
בני אדם נחלקים (בגשמיות, או
הערות
מצוטט ב־2 עמודים
אגרות קודש 1
- כרך ד ‹ תשצט לקו"ש ח"ג ע' 910
תורת מנחם 1
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

