895
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
א. ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, ומדייקים רז"ל בתיבת "לפניהם" ולמדים ממנה כמה דברים:
א) על המשפטים להיות "לפניהם" ולא לפני עובדי כוכבים"1: כל סכסוך בין יהודים צריך לבוא "לפניהם" לפני דייני ישראל, הפוסקים על פי דיני התורה, ולא לפני שופטים שאינם יהודים, אפילו במקרים ש"דיניהם כדיני ישראל", שחוקיהם דומים לדיני התורה.
ב) "לפניהם" – שהלימוד עם תלמיד יהיה באופן של "להראות2 לו פנים": לבאר את ההלכה הנלמדת בטעמה, עד שהיא תקלט אצל התלמיד, ולא לומר לו: כך הוא הדין והטעם, עליך לחפש ולהבין בעצמך.
ג) אדמו"ר הזקן מפרש3: "אשר תשים לפניהם" – "לפנימיותם", שתומשך בחינת ה"דעת" של אלקות בפנימיותם של ישראל, ב"סתים" (בדרגות הנעלמות והחבויות) שבנשמה. כבכל הענינים שבתורת החסידות, מרומז גם זה בנגלה של תורה: בירושלמי אמרו4 על "אשר תשים לפניהם" ש"תשים" הוא מלשון "סימה", אוצר סמוי. הפנימיות ו"סתים" של תורה, וסתים של תורה הרי מעורר את הסתים והפנימיות של הנשמה5.
דובר כמה פעמים, שפירושים שונים שניתנו לתיבה בתורה יש להם קשר ביניהם6. וצריך להבין מהו הקשר בין שלושת הפירושים שבתיבת "לפניהם"?
גם צריך להבין, מדוע מצוה התורה שיהיה "לפניהם" (לפי כל הפירושים) דוקא במשפטים, שה"משפטים" צריכים להיות "לפניהם". כידוע7 חלוקות מצוות התורה לשלשה סוגים: חוקים, עדות ומשפטים. ההבדל שביניהם לגבי הבנה והשגה: חוקים הם המצוות שאין להם כל הסבר בשכל, מקיימים אותן רק משום שכך ציוה הקב"ה – "חוקה חקקתי גזירה גזרתי"8; עדות הם המצוות שיש להם מקום בשכל – אמנם לולא היתה התורה מצוה עליהם לא היה השכל מחייב לקיים מצוות כאלו, אבל לאחר
הערות
- 1. גיטין פח, ב. הובא ברש"י משפטים.
- 2. עירובין נד, ב. וראה הלכות ת"ת לאדמוה"ז פ"ד סי"ח.
- 3. תו"א ד"ה ואלה המשפטים.
- 4. ע"ז פ"ב סה"ז. ובפני משה שם.
- 5. ראה זח"ג עג, א. לקו"ת ויקרא ה, ג. ובכ"מ.
- 6. ראה לעיל ע' 35.
- 7. ראה ד"ה אם בחוקותי ה'ת"ש פ"ד. ובכ"מ. וראה מפרשי התורה לואתחנן (ו, כ). מפרשי ההגדה בשאלת בן חכם.
- 8. במדב"ר ר"פ חקת.
מצוטט ב־2 עמודים
תורת מנחם 2
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.