871

מגבוה ביותר, מובן, שכמה שכוח המילה הוא נעלה ופועל גילוי אלקות גם בבשר הגשמי עד "יסוד סיומא דגופא" – הרי הכוח של קרבן פסח, הוא גבוה ממנו – בכך, שהוא ממשיך אלקות גם מחוץ לאדם, בחלקו בעולם. ודוקא בכך נשלמת אמיתית ענין החרות, וכאמור³⁴, שכל־זמן שה"רכוש גדול", חלקו בעולם, עדיין לא יצא ממצרים, הרי חסר בשלימות החירות.

ולכן מצינו, שדם מילה היתה הכנה לדם פסח, כמסופר במדרש³⁵, שבשעה שבני ישראל רצו לאכול את קרבן פסח אמר להם משה שתחילה עליהם למול עצמם ואז מלו עצמם. והכנה הרי היא בדרגא קטנה יותר מן הדבר עצמו.

י. כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות. הגאולה העתידה בקרוב תהיה דומה ליציאת מצרים. כשם שיציאת מצרים באה בזכות האמונה, שירדה ונתגלתה גם בכוחות פנימיים עד לכוחות הנחותים ביותר (מילה), וגם בענינים שהם מחוץ לאדם (פסח) – כך גם הגאולה העתידה תבוא בזכות האמונה; שמבלי הבט על גודל ההעלם וההסתר של הגלות יעוררו את האמונה הפשוטה בביאת המשיח, ש"הנה זה עומד אחר כתלנו"³⁶, שהנה הנה הוא בא. והאמונה לא תשאר בבחינת "מקיף", כי אם תתגלה בתוך הכוחות פנימיים, החל מכח הבנה והשגה, מדות, ועד להשפעה על כל הכוחות, אפילו הנחותים ביותר (מילה). וזה בא על ידי לימוד חסידות באופן של הבנה והשגה, חסידות חב"ד³⁷, שהיא מגלה את האמונה וממשיכה אותה גם בכוחות הפנימיים של חב"ד, עד להשפעה על כל הכוחות, לשנות טבע מדותיו. וזאת ממשיכים גם בחוצה (פסח), שהפצת המעינות חוצה, תביא – כהבטחת מלכא משיחא – את "אתי מר", בקרוב ממש. (מלוקט משיחות אחש"פ תשכ"א ותשכ"ב)