841
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
עצמם להרגו בידים, שכן מאחר שהם בעלי בחירה היה נהרג גם אם לא היה מחוייב מיתה לכל הדעות, או אם היתה לו זכות ונעשה לו נס45. לכן השליכוהו לבור, שעל ידי זה מסרו דינו לשמים, כיון שנחשים ועקרבים אינם בעלי בחירה46 ונס נעשה לו. על אף שעל פי תורה הרי בדרך הטבע כשאדם נופל לתוך בור של נחשים ועקרבים, הוא מת, כמוזכר לעיל. – עוד אפשר לומר: דין התורה שמעידין כו' הוא מצד הכלל של "אזלינן בתר רובא" (הולכים אחר הרוב, ובמקרה זה על פי רוב מת האדם), אלא שמצד החומרא של איסור אשת איש צריך להיות רוב כזה שהמיעוט אינו אפילו "מיעוט דלא שכיח"47, אבל לא שהוא נס ממש, שינוי הטבע, כי אם בלשון רבנו הזקן48 "דמקרי נס בלשון בני אדם, וגם בלשון חכמים" – אך כיון שסוף סוף עלול הוא לקרות לפעמים, ואף על פי כן אין מתחשבים באפשרות כזו, הרי כל זה הוא רק מצד הכלל של אזלינן בתר רובא, ואצל יוסף הרי לכמה דעות: א) השבטים היה להם דין של בני נח49. ב) אצל בני נח אין הדין של רוב50.
י. על הגאולה העתידה נאמר51 "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", שהגאולה העתידה תהיה בדומה לגאולת מצרים.
לכן גם עתה בעקבתא דמשיחא, כביציאת מצרים, צריכה להיות ש"עבודתנו" תברר את ניצוצות הקדושה הכי אחרונים הנמצאים למטה מטה. וכח זה לרדת למטה כל כך ולעסוק בעבודת הבירורים, נתן לנו הרבי, נשיא דורנו. שזו היתה עבודתו, "כל הגבוה גבוה ביותר יורד למטה מטה יותר", וזוהי גם עבודתנו, כי "בתר רישא גופא אזיל". עבודתנו צריכה להיות לקחת את הענינים הנעלים ביותר, רזין דרזין דאורייתא, ומעיינות אלו להפיץ למטה מטה, עד ל"חוצה", ועל ידי זה לברר הניצוצות האחרונים ביותר, שזה יביא את "קא אתי מר", למטה מעשרה טפחים, בקרוב ממש.
(מלוקט משיחת ר"ח כסלו תשי"ב
ושיחת אחש"פ תשכ"א)
הערות
- 45. ראה זח"א קפה, רע"ב. ירושלמי יבמות פט"ז ה"ג בסופה. תוד"ה אין (יבמות קכא, ב). שו"ת רבנו הזקן ס' כח (קרוב לסופה).
- 46. ראה בארוכה הרח"ו והרמ"ק לזח"א (קפה סע"א) (בס' אור החמה). אוה"ח וישב (לז, כא).
- 47. תוד"ה חלב (בכורות כ, ב).
- 48. שו"ת שם. ויל"ע בתנחומא ס"פ ויחי: שעשה לי נס כו'.
- 49. פרשת דרכים בתחלתו. ובכ"מ.
- 50. ראה שדי חמד כללים אות ג (סכ"ה ס"ק כ), ובפאת השדה כללים אות ג (ו, ג). וש"נ.
- 51. מיכה ז, טו.
תלמוד ירושלמי יבמות ט״ז:ג׳ - הטקסט מספריא
משנה: אֵין מְעִידִין אֶלָּא עַל פַּרְצוּף פָּנִים עִם הַחוֹטֶם אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ סִימָנִין בְּגוּפוֹ וּבְכֵלָיו. אֵין מְעִידִין אֶלָּא עַד שְׁלֹשָׁה יָמִים. וַאֲפִילוּ רָאוּהוּ מְגוּיָיד וְצָלוּב עַל הַצְּלִיב וְהַחַיָּה אוֹכֶלֶת בּוֹ אֵין מְעִידִין אֶלָּא עַד שֶׁתֵּצֵא נַפְשׁוֹ. רִבִּי יוּדָה בֶן בָּבָא אוֹמֵר. לֹא כָל הָאָדָם וְלֹא כָל הַמְּקוֹמוֹת וְלֹא כָל הַשָּׁעוֹת שָׁווֹת.
הלכה: אֵין מְעִידִין אֶלָּא עַל פַּרְצוּף פָּנִים וכו׳. רַב יְהוּדָה אָמַר. הַחוֹטֶם עִם הַלְּסָתוֹת. וְאַתְיָא דָמַר רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָם. זֶה הַחוֹטֶם. אָמַר רִבִּי חִיָיא בַּר בָּא. מָאן דְבָעֵי דְלָא מִתְחַכְּמָא יְהִיב אִיסְפְּלָנִי עַל נְחִירֵיהּ וְלָא מִתְחַכֵּם. כְּהָדָה. בְּיוֹמֵי דְאֻרְסִקִּינָס מַלְכָּא הַוְיָין צִיפּוֹרָאֵי מִתְבָּעִין וַהֲווֹן יְהָבִין אִיסְפְּלָנִי עַל נְחִירֵיהוֹן וְאִינּוּן לָא מִתְחַכְּמִין. וּבְסֵיפָא אִיתְמָר עֲלֵיהוֹן לִישָׁן בִּישּׁ וְאִיתְצַיְּדוֹן כּוּלְּהוֹן מִן בִּידוֹ.
כְּתִיב. וַיַכּוּ בָהֶם אֲבִיָּה וְעַמּוֹ מַכָּה גְדוֹלָה מְאֹד. אָמַר רִבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא. שֶּׁהֶעֱבִיר הַכָּרַת פְּנֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. הָדָא הִיא דִכְתִיב הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָם וגו׳. זֶה הַחוֹטֶם. רִבִּי אִמִּי אָמַר. שֶׁהוֹשִׁיב עֲלֵיהֶם מִשְׁמָרוֹת שְׁלֹשָׁה יָמִים עַד שֶׁנִּתְקַלְקֵל צוּרָתָן. הָדָא הִיא דִכְתִיב עָצְמוּ לִי אַלְמְנוֹתָיִךְ מֵחוֹל יַמִּים. וְתַנֵּי כֵן אֵין מְעִידִין אֶלָּא עַל פַּרְצוּף פָּנִים עִם הַחוֹטֶם. כְּתִיב וְלֹא עָצַר כֹּחַ יָרָבְעַם עוֹד בִּימֵי אֲבִיָּה [וַיִגְּפֵהוּ] יי וַיָּמוֹת. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל. אַתְ סָבוּר שֶׁהוּא יָרָבְעַם. אֵינָהּ אֶלָּא אֲבִיָּה. וְלָמָּה נִיגַּף. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. עַל שֶׁחִישֵּׂד אֶת יָרָבְעַם בְּרַבִּים. הָדָא הִיא דִכְתִיב וְאַתֶּם הֲמוֹן רָב וְעִמָּכֶם עֶגְלֵי הַזָּהָב אֲשֶּׁר עָשָׂה לָכֶם יָרָבְעַם לֵאלֹהִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. עַל שֶׁבִּיזֶּה אֶת אֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי רַבֵּיהּ. וְדָה הִיא דִכְתִיב וַיִּקָּבְצוּ אֵלָיו אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל עַל דְּצַוָוח לַאֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי [בְּלִיַּעַל]. וְרַבָּנִין אָמְרִין. עַל יְדֵי שֶׁבָּאת עֲבוֹדָה זָרָה לְיָדוֹ וְלֹא בִיעֲרָהּ. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיִּרְדּוֹף אֲבִיָּה אֲחַרֵי יָרָבְעַם וַיִּלְכֹּד מִמֶּנּוּ עָרִים אֶת בֵּיתְאֵל וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ. וּכְתִיב וַיָּשֶׂם אֶת הָאֶחָד בְבֵיתאֵל וְאֶת הָאֶחָד נָתַן בְּדָן.
אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּגוּפוֹ וּבְכֵלָיו. וְלֹא כֵן תַּנֵּי. מְנַיִן לְאָחִיךָ שֶׁטָּעָה אַתָּה מַחֲזִירוֹ בֵּין בְּגוּפוֹ בֵּין בְּכֵילָיו. שַׁנְיָיא הִיא שֶׁהַסִּימָנִין דַּרְכָּן לְהִשְׁתַּנּוֹת.
כֵּינִי מַתְנִיתָא. אֵין מְעִידִין אֶלָּא עַד לְאַחַר שְׁלֹשָׁה יָמִים. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב פַּפַּי רִבִּי יְהוֹשֻּׁעַ דְּסוּכְנִין בְּשֵׁם רִבִּי לֵוִי. כָּל תְּלָתָא יוֹמִין נַפְשָׁא טַיְיסָא עַל גּוּפָהּ. סָבְרָא דְהִיא חָזְרָה לְגַוָוהּ. כֵּיוָן דְּהִיא חָמִית לֵיהּ דְּאִישְׁתַּנֵּי זִיוְוהוֹן דְּאַפּוֹי הִיא שָׁבְקָא לֵיהּ וְאָזְלָה. וּמִן תְּלָתָא יוֹמִין וּלְהַלָּן הַכֶּרֶס נִבְקָעַת עַל פָּנָיו וְאוֹמֶרֶת לוֹ. הֵילָךְ מַה שֶׁגָּזַלְתָּ וְחָמַסְתָּ. רִבִּי חַגַּי בְשֵׁם רִבִּי יֹאשִׁיָּה מַיְיתֵי לָהּ מֵהָדָא קְרָא וְזֵירֵתִי פֶרֶשׁ עַל פְּנֵיכֶם וַאֲפִילוּ פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אַךְ בְּשָׂרוֹ עָלָיו יִכְאָב וְנַפְשׁוֹ עָלָיו תֶּאֱבָל.
מתניתין. אֲפִילוּ רָאוּהוּ מְגוּיָיד. אֲנִי אוֹמֵר. בְּחֶרֶב מְלוּבֶּנֶת נִכְוָוה וְחָיָה. וְצָלוּב עַל הַצְּלִיבָה. אוֹמֵר אֲנִי. מַטְרוֹנָא עָבְרָה עָלָיו וּפְדָאָתוֹ. וְהַחַיָּה אוֹכֶלֶת בּוֹ. אֲנִי אוֹמֵר. נִתְרָחֲמוּ עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם. נָפַל לְבוֹר אֲרָיוֹת אֵין מֵעִידִין עָלָיו. אוֹמֵר אֲנִי. נַעֲשֶׂה לוֹ נִיסִּים כְּדָנִיֵּאל. נָפַל לְכִבְשָׁן הָאֵשׁ אֵין מֵעִידִין עָלָיו. אוֹמֵר אֲנִי. נַעֲשֶׂה לוֹ נִיסִּין כַּחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה. נָפַל לְבוֹר מָלֵא נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים אֵין מֵעִידִין עָלָיו. רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אוֹמֵר. אוֹמֵר אֲנִי. חַבָּר הָיָה. נָפַל לְיוֹרֶה בֵּין שֶׁל מַיִם וּבֵין שֶׁל שֶׁמֶן אֵין מֵעִידִין עָלָיו. רִבִּי אַבָּא אָמַר. שֶׁל שֶׁמֶן מֵעִידִין עָלָיו. שֶׁל מַיִם אֵין מֵעִידִין עָלָיו.
רִבִּי יוּדָה בֶן בָּבָא. רִבִּי זְעִירָא רִבִּי חֲנַנְאֵל בְשֵּׁם רַב. הֲלָכָה כְרִבִּי יְהוּדָה בֶן בָּבָא. מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִין פְלִיגִין. דָּמַר רִבִּי יִרְמְיָה. מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁנָּפַל לְיַרְדֵּן וְעָלָה לְאַחַר שִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם. וְהִכִּירוּ שֶׁצְּפָרְתוֹ הַצִּינָּה וְהִשִּׂיאוּ אֶת אִשְׁתּוֹ.
אור החיים על בראשית ל״ז:כ״א - הטקסט מספריא
וַיַּצִּילֵהוּ מִיָּדָם. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁהָאָדָם בַּעַל בְּחִירָה וְרָצוֹן, וְיָכוֹל לַהֲרוֹג מִי שֶׁלֹּא נִתְחַיֵּב מִיתָה, מַה שֶׁאֵין כֵּן חַיּוֹת רָעוֹת לֹא יִפְגְּעוּ בָּאָדָם אִם לֹא יִתְחַיֵּב מִיתָה לַשָּׁמַיִם, וְהוּא אָמְרוֹ וַיַּצִּילֵהוּ מִיָּדָם, פֵּרוּשׁ, מִיַּד הַבְּחִירִי, וּבָזֶה סָתַר אָמְרוֹ ״וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלוֹמוֹתָיו״ וְגוֹ׳, כִּי הַבְּחִירָה תְּבַטֵּל הַדָּבָר, וְאֵין רְאָיָה אִם יַהַרְגוּהוּ כִּי שֶׁקֶר דִּבֵּר.
לֹא נַכֶּנּוּ נָפֶשׁ. פֵּרוּשׁ, לְהֶדְיָא, אֶלָּא נִהְיֶה גּוֹרְמִים לוֹ מִיתָה, וְהוּא אָמְרוֹ אַחַר כָּךְ אַל תִּשְׁפְּכוּ דָם הַשְׁלִיכוּ וְגוֹ׳, זוֹ הָיְתָה טַעֲנָתוֹ לָהֶם, וְהוּא טַעְמוֹ כָּמוּס עִמּוֹ, שֶׁהוּא לְהַצִּילוֹ לַהֲשִׁיבוֹ אֶל אָבִיו, כִּי יָדַע נֶאֱמָנָה כִּי חַיַּת הַשָּׂדֶה הָשְׁלְמָה לּוֹ, וְלֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ הַנְּחָשִׁים וְהָעַקְרַבִּים בְּזֶרַע יַעֲקֹב, גַּם לֹא יְעַכְּבֶנּוּ שָׁם לָמוּת בָּרָעָב, וּכְמוֹ שֶׁכֵּן תִּמְצָא שֶׁתֵּכֶף וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל הַבּוֹר שֶׁחָזַר אֵלָיו לְהוֹצִיאוֹ מֵהַבּוֹר.
מדרש תנחומא, ויחי י״ז - הטקסט מספריא
דָּבָר אַחֵר, וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר וַיְצַו אוֹתָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֲנִי נֶאֱסָף. אָמַר לָהֶם: אִם זְכִיתֶם, נִטְפַּלְתֶּם בְּעַצְמִי. וְאִם לָאו, מִשֶּׁאֲנִי מִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם, אֵצֶל אֲבוֹתַי אֲנִי הוֹלֵךְ. וְכֵיוָן שֶׁנִּסְתַּלֵּק, מִיָּד וַיַּעֲשׂוּ בָנָיו לוֹ כֵּן כַּאֲשֶׁר צִוָּם. מֶה עָשׂוּ. חָנְטוּ אוֹתָם וְהֶעֱלוּ אוֹתוֹ. מַה כְּתִיב שָׁם, וַיָּבֹאוּ עַד גֹּרֶן הָאָטָד. וְכִי יֵשׁ גֹּרֶן לָאָטָד. אֶלָּא אֵלּוּ הַכְּנַעֲנִיִּים שֶׁנָּטְלוּ כִתְרֵיהֶן וְהִקִּיפוּ אֲרוֹנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, הִתִּירוּ אֲזוֹרֵי מָתְנֵיהֶם וְחָלְקוּ לוֹ כָּבוֹד.
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר, קִשְׁרֵי כִתְפֵיהֶם הִתִּירוּ. רַבִּי אוֹמֵר, בָּאֶצְבַּע הֶרְאוּ אֶת הָאָרוֹן וְאָמְרוּ, אֵבֶל כָּבֵד זֶה לְמִצְרָיִם. לְפִיכָךְ נָתַן לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גֹּרֶן בְּגֹרֶן הָאָטָד.
וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים, מִכָּאן שֶׁאֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מֵהָכָא, וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ שִׁבְעַת יָמִים (ויקרא ח, לג). וְלָמָּה אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים. כְּנֶגֶד שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה.
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה נִצְטַעַרְתֶּם עַל הַצַּדִּיק בְּאֶבְלוֹ שִׁבְעַת יָמִים. לֶעָתִיד לָבֹא, וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִחַמְתִּים וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם (ירמיה לא, יב). וַאֲנַחֵם צִיּוֹן וְחָרְבוֹתֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי נִחַם ה' צִיּוֹן נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן ה' שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה (ישעיה נא, ג).
וַיִּרְאוּ אֲחֵי יוֹסֵף כִּי מֵת אֲבִיהֶם. וּמָה רָאוּ עַתָּה שֶׁפָּחֲדוּ. אֶלָּא בְּעֵת שֶׁחָזְרוּ מִקְּבוּרַת אֲבִיהֶם רָאוּ שֶׁהָלַךְ יוֹסֵף לְבָרֵךְ עַל אוֹתוֹ הַבּוֹר שֶׁהִשְׁלִיכוּהוּ אֶחָיו בְּתוֹכוֹ, וּבֵרַךְ עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁחַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל מָקוֹם שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ נֵס, בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁעָשָׂה לִי נֵס בַּמָּקוֹם הַזֶּה. וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ כָּךְ, אָמְרוּ, עַכְשָׁו מֵת אָבִינוּ, לוּ יִשִׂטְמֵנוּ יוֹסֵף וְהָשֵׁב יָשִׁיב לָנוּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר גָּמַלְנוּ אֹתוֹ. וַיְצַוּוּ אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ צִוָּה וְגוֹ', כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף אָנָּא וְגוֹ'. חִפַּשְׂנוּ וְלֹא מָצָאנוּ שֶׁצִּוָּה יַעֲקֹב דָּבָר זֶה. אֶלָּא בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה גָדוֹל כֹּחַ הַשָּׁלוֹם, שֶׁכָּתַב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּתוֹרָתוֹ עַל כֹּחַ הַשָּׁלוֹם אֵלּוּ הַדְּבָרִים.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 3 עמודים.