685

וישתדל בההדלקה עד שיהא בהעלותך,

והידיעה אשר עושים את האמור ע"פ מעשה, היא עצמה מוסיפה כח ומרץ במילוי וטוב לבב, אשר זוכה למלאות ציווי ה', וק

עולה מאלי': ראה עירובין נד, ב. הל' ת"ת לרבנו

אשר זוכה: ראה רמב"ם סוף הל' לולב.

* * ב"ה. יום ו' כ"ט סיון תש"ו

ברוקלין, נ.י. שלום וברכה!

שתהא שלהבת עולה מאלי'. דבר ה', אשר דבורו של הקב"ה חשיב

שליחות האמורה, מילוי מתוך שמחה

"ל.

בברכה לבשו"ט בכל האמור

אהרן

... בפרשת השבוע עה"פ ויעש כן ארז"ל והובא בפירש"י להגיד שבחו

להאריז

של אהרן שלא שינה. וביאר בלקו"ת שלא שינה, מפני שלכאורה יש כאן שינוי,

"ל מה שדוקא כאן הודיע הכתוב כי משה נצטווה: אל מול פני המנורה

ההדלקה,

יאירו ז' הנרות, היינו תיכף בתחילת העלה נרותי', היינו לאחר שכבר עלה בתחילת ההדלקה הי' אל מול פה"מ, אלא ג"כ כן, והוספה זו לשבח היא, ע"כ תוכן

ובאהרן כתיב אל מול פני המנורה הלהב. ולכן מבאר שלא שינה ותיכף

שהוסיף שגם לאחר שעלה הלהב הי' דבריו.

העבודה

וי"ל הביאור ע"פ דא"ח: דבתחילת (לית פולחנא כפולחנא דרחימותא,

לכוון

כהן איש החסד והאהבה) בנקל עדיין המצווה. משא"כ כשעולה הלהב, מתגדל

שיהי' אל מול פה"מ, אמתית כוונת הרצוא ומוצא כמה סברות ואופנים במה

להחטיא

לבטא את הרצוא, הרי סוף סוף יכול גם את הכוונה^*, ולדמות שזהו רצון

זהירות

המצווה ולא סברת עצמו. ולכן צריך אהרן, הממשיך אהבה רבה בנש"י, ובאופן

וקבלת עול יתרה, וזהו שבחו של כזה שלא ישנה.

לאלתר

בברכת

* *

לתשובה לאלתר לגאולה *