647

כפי שאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר כמה פעמים ששמיני עצרת ושמחת תורה הם אותו ענין כשל ראש־השנה אלא שאת אשר מקבלים בראש־השנה בקו המרירות – מקבלים בשמע"צ ושמח"ת בקו השמחה**2.

ד. הלילה (ליל שמחת תורה) משמשת כ"ממוצע" המחבר את שני הימים שמיני־עצרת ושמחת־תורה.

ידוע הכלל שהיום הולך אחר הלילה³ ובקדשים – "הלילה הולך אחר היום"⁴. לפיכך יש קשר לליל זה לשמע"צ ולשמח"ת. לשמע"צ משום ענין הקדשים ש"הלילה הולך אחר היום", ולשמח"ת משום סדר הבריאה, לפיו היום הולך אחר הלילה.

ההבדל בין שמיני־עצרת לשמחת־תורה הוא בכך ששמיני־עצרת הוא מדאורייתא והוא נחוג גם בארץ־ישראל, ואילו שמחת־תורה בפני עצמו הוא מדרבנן ונוהג בחוץ לארץ בלבד.

ולכאורה בלתי מובן:

כיצד זה שבחוץ לארץ יש יום־חג נוסף שאינו קיים בארץ־ישראל. ארץ ישראל היא הרי "ארץ אשר עיני ה' אלקיך בה" וגו' והיא פלטין של מלך.

– לכך יש צורך בזהירות יתרה כדי להיות בארץ־ישראל, ואלו שאינם מסוגלים לעמוד בה צריכים להמנע מלנסוע לארץ ישראל⁵, שכן משום שנמצא בהיכלו של מלך, חמור שם כל ענין יותר מבחוץ לארץ: א) יש ענינים שבחוץ לארץ אינם מהוים חטא ובארץ ישראל הם נחשבים לחטא. ב) בארץ ישראל פוגם יותר החטא שהרי מורד, ח"ו, בפני המלך –

יש, איפוא, לארץ ישראל שייכות יתר לקדושה, ואם כן כיצד זה שבחוץ לארץ יש חג נוסף, מקרא קדש, שאינו קיים בארץ ישראל?

אמנם נאמר במדרש שלשמירת יום אחד של חג בארץ ישראל ניתן שכר כשל שני ימים בחוץ־לארץ, אך הדברים אמורים לגבי קבלת שכר, והרי אין עיקר המצוות והימים־טובים לשם קבלת שכר. עיקרה של מצוה הוא הרי בכך ש"מצוה" היא מלשון: צוותא וחיבור, שכן באמצעותה מתחבר הוא עם הקב"ה, ומבחינה זו יש תוספת ענין בחוץ־לארץ שאינו מצוי בארץ־ישראל, זו תוספת הגילוי של יום־טוב שני של גליות.

אך הענין הוא ש"היא הנותנת": משום שבחוץ לארץ עוברת, כידוע, ההשפעה דרך ע' שרים – גדול שם החושך יותר, וככל שגדול יותר החשך יש צורך באור גדול ורב יותר שדי להאיר את החשך.

משום כך ניתן בחוץ לארץ גם גילוי זה של יום טוב שני של גליות שבאמצעותו אפשר להאיר גם את החשך של חוץ־לארץ, ולעשות גם מחוץ לארץ – ארץ ישראל.

ה. מתכוננים לגשת להקפות,