609
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
אליהו היה הרי תלמידו של אחיה השילוני7, שהיה רבו של הבעל־שם־טוב. הבעש"ט התנהג אף הוא ב"תנועה" של אהבת ישראל, וכן גם אדמו"ר הזקן, שהיה בעל נשמה חדשה, אחריו, וכן רבותינו הבאים אחריו, שע"י אהבת ישראל שלהם, בה נהגו הם ואותה דרשו ממקושריהם, נזכה לאליהו מבשר הגאולה.
ב. זאת אשר יש לדעת – כי הרבי, כ"ק מו"ח אדמו"ר, דורש מכל אחד את ענין אהבת ישראל – לקרב את כל בני ישראל, אף הפשוטים ביותר, שכן נוסף על כך שגם הפשוטים יקרים בעיני ה', כבן בעיני אביו, הרי יש בהם אותה סגולה עצמותית של פשיטות.
אשר לתלמידיהם הנוסעים בשליחות ה"מרכז לעניני חינוך"* – עליהם לדעת כי הלך־רוח של "קנא קנאתי" צריך להיות רק ביחס כל אחד כלפי עצמו, אך ביחס אל הזולת דרושה אהבת ישראל, שעל ידה נזכה ל"הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא"8, לבשר את הגאולה השלמה, במהרה בימינו, אמן.
(משיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז, תשט"ז) –
ג. ... פנחס – זה אליהו, שיבוא לבשר את הגאולה העתידה בקרוב ממש. הקשר שבין אליהו הנביא לבשורת הגאולה מובן גם על פי מה שהוסבר9 ההבדל בין משה לאליהו: משה רבנו – אף על פי כשנולד נתמלא הבית כולו אור – לא חדר הדבר והקיף גם את הגשמיות, ולפיכך גופו טעון קבורה, ואילו אליהו שהוא בחינת (וגמטריא) ב"ן – יצר זיכוך לגופו הגשמי, עד שעלה בסערה השמימה. דבר זה קשור לגאולה העתידה, שמהותה – "וראו כל בשר", שגם הבשר הגשמי יזדכך במדה כזו שיראה אלקות.
ענין זה החל מאז שנאמר "הנני נותן לו את בריתי שלום", דוגמת המוסבר במקום אחר שמיד לאחר מתן תורה היתה אפשרית הכניסה לארץ (על ידי משה, ולתמיד) לולא המאורעות שבינתיים, וכך גם כשנתן הקב"ה לפנחס כהונת עולם – "נותן לו את בריתי שלום" – היתה כבר אפשרית הכניסה לארץ על ידי יהושע ולתמיד, גאולה שלמה10, אשר קודם לכן יהי' ענין "פנחס זה אליהו מבשר הגאולה", אלא שלא זכו ועבר מה שעבר עד שכלו כל הקצין, ובמהרה בימינו יבוא אליהו הנביא מבשר טוב
ביאת משיח צדקנו שיגאלנו בגאולה האמתית והשלימה.
(משיחת ש"פ חו"ב, י"ב תמוז, תשכ"ב)
הערות
מצוטט ב־3 עמודים
לקוטי שיחות 1
- כרך כג ‹ הוספות - שיחות ‹ שיחה י ‹ 312 לקו"ש ח"ב ע' 609
תורת מנחם 2
- יז - שנת תשט"ז - חלק שלישי ‹ בס"ד. שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. לקו"ש ח"ב ע' 609
- סה - שנת תשל"א - חלק רביעי ‹ שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"א לקו"ש ח"ב ע' 609
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

